הולי קרפ!

השנה וכמה חודשים האחרונים עברו עלינו בסימן של שינויים קולינאריים. למעשה מדובר בשינוי אחד, אבל זה שינוי כל כך משמעותי שהוא מרגיש כמו כמה שינויים ביחד.

אבי הפך להיות טבעוני.

וכן, אמירה כזו שנאמרת על בעלה של בעלת בלוג אפייה מצריכה שורה נפרדת. ולא, אנחנו לא מדברים כאן על צמחונות, אלא על טבעונות. כלומר אבי הפסיק לאכול כל מוצר שבא מן החי, שזה בגדול אומר לנו בשר, ביצים וחלב וכל נגזרותיהם. זה קרה בערב אחד באמצע יולי, בזמן שאני יצאתי לארוחה עם חברות. אבי צפה בסרט של גרי יורופסקי, שהיכה הרבה גלים בארץ ובעולם. כשחזרתי הוא סיפר לי על זה בקצרה ואמר שהוא החליט לשקול את צעדיו בתקופה הקרובה בעקבות כל המידע החדש הזה. יום למחרת הכנתי ארוחת ערב ואבי ביקש שאכין פסטה ברוטב עגבניות. ״רוזה?״, שאלתי בהשתאות, בחושבי שאולי הוא התבלבל, שהרי רוטב עגבניות מעולם לא הייתה הבחירה הראשונה (או העשירית) של אבי. ״לא, רק עגבניות״, הוא ענה בחיוך, חיוך שעוד לא קישרתי לסיפור הערב הקודם. הכנתי את הפסטה ואת הרוטב שלה, ולסיום כמובן גירדתי מעל כמות נאה של גראנה פדנו (סוג הפרמזן האהוב עלינו ביותר), שפעם היינו צורכים ממנה 300 גרם בשבועיים, והיום מעלה עובש לאיטה במקרר שלנו. הגשתי את האוכל לשולחן הערוך והתיישבתי לאכול, מורעבת. ״זה פרמזן?״, שאל אבי בפליאה, כאילו לא בכל פעם שאנחנו אוכלים פסטה אנחנו מגרדים עליה אוורסטים של פתיתי פרמזן. ״כן, בובי״.. עניתי אני.

אבי דחף את צלחת הפסטה ממנו והלאה. נעלבתי. "מה קרה, בובי?" שאלתי. "זה עם גבינה, אני לא יכול לאכול את זה" הייתה תשובתו.
"אבל חשבתי שאתה רק שוקל את צעדיך", השבתי אני.
"אחרי מה שראיתי, אני לא רוצה ולא יכול לגעת בזה יותר".
הערב הזה היה תחילתו של מסע, מסע שכלל הרבה לימוד והעמקה מצד אבי, ובמקרים הלא קשים מדי לצפייה, גם שלי, בסבלם של בעלי החיים בשירות האדם.
מאז עברו שנה וחודשיים.
היו אנשים בהתחלה שהתייחסו לזה בתור עניין חולף. הם לא מכירים את אבי.

בהתחלה היה אבל קל. שהרי אוכל היה אחד מתענוגותינו הגדולים כזוג, מסעדות וארוחות חגיגיות היו בין הבילויים האהובים עלינו, ופתאום זה? מה עושים עם זה?
מבלי לומר את זה במלים, העברתי את מושכות הבישול לאבי.
והוא לקח אותן, והראה לי דברים נפלאים.
הבישול והאוכל שאכלנו הפך פתאום לכל כך עשיר ומגוון, שזה היה פשוט קשה להאמין. במקום להתלבט באיזו פסטה נכין היום, אופקינו התרחבו, גבולות נפרצו. הרפרטואר הקולינארי שלנו, באופן מפתיע, דווקא גדל המון.
תרבות הצריכה שלנו השתנתה גם היא, בכל הנוגע למוצרים מן החי. הילדים ואני עדיין אוכלים את אותם המוצרים, אבל המינונים ירדו פלאים. יש מחשבה מאחורי כל קניה, וברוב המוחלט של הפעמים הקניות הן מיצרנים קטנים יותר, המתחשבים בבעלי החיים.

האפיה, עם זאת, נותרה מחוץ לתחום למשך חודשים ארוכים.
מה שפרץ את הסכר שוב הייתה סדנת בישול אוכל טבעוני שהשתתפנו בה, אבי ואני, ובסופה דיברו גם על אפיה. אחרי הדיבורים הגיעו גם טעימות מעוגות שונות, כולן טבעוניות, ואז הבנתי שבהחלט אפשר להכין עוגות טבעוניות מצוינות.
עוד דבר שעזר היה אבי, שלקח פיקוד גם על התחום הזה בבית, פשוט כי התחשק לו מדי פעם משהו מתוק.
הקרפים המובאים לפניכם היו הפינוק שהוא ואיתי היו מעירים אותי איתו בימי שבת רבים בבוקר לקראת סוף ההריון שלי עם סתיו, בננו השני.
מהרגע שאבי מצא את המתכון שלהם, הכנו אותם מדי שבוע בבית.
הם רכים, מתוקים בדיוק במידה ובעלי מרקם פשוט נהדר. נראה לי שאפילו בתמונות עובר המרקם המופלא.
אצלנו ממלאים אותם באופן מסורתי בשוקולד, אבל אתם יכולים לעבוד כיד הדמיון הטובה עליכם – ריבות, ממרח חלבה, סירופ מייפל וגרעיני רימון, בלי תוספת בכלל, ממרח שוקולד לבן, ממרח שקדים, טחינה גולמית וסילאן והיד עוד נטויה.

אה, ואם כבר הזכרנו, אז אי אפשר בלי כמה מלים על סתיויצקו.
סתיו, בננו השני, נולד בסוף הסתיו שעבר, בנובמבר.
ילדון קטן ומרגש, שמח תמידית, זורח כמו שמש קטנה.
נעים להכיר :)

20130712-_DSC2099

קרפ צרפתי (טבעוני) / מתכון מכאן, עם עיבוד קליל שלי

רכיבים:
1/2 כוס חלב סויה (אנחנו משתמשים באלפרו הירוק)
1/2 כוס + 2 כפות מים
3 כפות קרם קוקוס
3 כפות סוכר (אצלנו סוכר קנים)
1 כפית תמצית וניל
1 כוס (140 גרם) קמח
1/4 כפית סודה לשתיה
1/8 כפית מלח

הכנה:
1. בקערה גדולה מערבבים היטב יחד את חלב הסויה, המים, קרם הקוקוס, הסוכר ותמצית הוניל.
2. מנפים פנימה קמח, סודה לשתיה ומלח וטורפים רק עד לקבלת תערובת אחידה, ולא יותר מכך.
3. משמנים קלות מחבת כבדה ומניחים על אש גבוהה להתחמם. לאחר כשלוש דקות יוצקים פנימה כ- 1/4 כוס בלילה (אני מודדת באמצעות מצקת קטנה יחסית – מה שנכנס אליה יהיה גודלו של הקרפ שלנו), מטגנים עד להשחמה בצד אחד, ואז הופכים לדקה.
4. מוציאים לצלחת הגשה ומטגנים את הבא. משנים את גובה האש לפי הצורך, כשרואים שהקרפים מתחילים להישרף מהר מדי, או לחילופין כשלוקח להם הרבה זמן להשחים.
5. אוכלים בצירוף אחת התוספות המומלצות לעיל, או כל תוספת אחרת העולה בדמיונכם. נהנים!


לבן בריבוע

חג השבועות בפתח וההתרגשות רבה. כמו חובבי אפיה רבים אחרים, אני ממש מרגישה שזה החג שלי. קישים, פסטות, גבינות, לחמים טובים, דברי מאפה, עוגות גבינה – ריכוז של כל המאכלים האהובים עלי ביותר בחג אחד. איזה פינוק! עוד פינוק רציני בשבילי הוא שזו הפעם היחידה בשנה שבה אני יכולה להביא מאכלים חלביים שהכנתי לארוחה המשפחתית עם המשפחה של אבי. ואפילו ברגע האחרון אני מצליחה להשחיל ככה מתכון מתאים ולתת לכם גם עוד כמה אפשרויות מפוסטים קודמים, אז בכלל מבסוט לי על הלב.

אני לא יודעת איך לא העליתי את המתכון הזה כבר לפני שנתיים או שלוש, כשנתקלתי בו לראשונה. על הבלוג המאוד מוצלח הזה בטח כבר שמעתם, אם לא ממני, אז מכל בלוג אחר כמעט, כי נדיר למצוא בלוג אוכל ש – Smitten Kitchen לא נמצא ברשימת הקריאה האהובה על כותביו. אז בעודי מתלבטת על מה לכתוב לכבוד החג הלבן, נזכרתי במתכון המצוין הזה, והנה הוא לפניכם. מוטב מאוחר מאשר אף פעם..

עוגות גבינה אהובות עלי מאז ומעולם, עוד מהימים שבהם עוגת הגבינה היחידה שהכרתי הייתה עוגת הגבינה הרומנית, עוגה מצויינת שהייתה דיירת קבע ברפרטואר של סבתי, אופה דגולה מאין כמוה, ואחד משני מקורות ההשראה הגדולים שלי (מי השניה? כמובן שמדובר בברי ואן-דה-קאמפ!). אבל במיוחד אהובות עלי עוגות הגבינה העשירות (לא שמנות, כי אנחנו בעניין של חיוביות כאן :) ) עם גבינת שמנת בפרט, ובתוך הפרט הזה – אפילו עוד יותר עוגות עם גבינת שמנת בניחוח וצבע קרמלי-ענברי.

אז מה יש לנו כאן? ריבועים קטנים ומענגים בעלי שלוש שכבות שמשתלבות נהדר יחדיו – תחתית פריכה המורכבת מפירורי עוגיות וחמאה מומסת, מלית של גבינת שמנת וריבת חלב (אחד השילובים!) וציפוי של שוקולד מבריק ומפתה. והטעם? עונג צרוף! אפשר לקרוא לזה ממתק אולי יותר מאשר עוגה, ודי גם בריבועון קטן ותמים כדי לספק גם את אוהבי המתוק הרציניים ביותר.

את הטנא המקסים הזה הכינו ילדי הגן של איתי יחד עם הצוות

את הסבב המצולם לפניכם הכנתי יחד עם איתי, כמו כל מה שאני מכינה בעצם אם איתי נמצא בבית באותו זמן, כי הוא ישר רץ למטבח, מפשיל שרוולים ומבקש שנכין יחד. בזמן שצילמתי את תערובת הגבינה וריבת החלב מסתובבת לה במיקסר, השובב הקטן עשה לו ניסויים במלח בצד (ניסויים במלח = שפך על השיש מלח מתוך המלחיה ופיזר אותו בידיו, עד שאמא קלטה והרחיקה ממנו את המלחיה). הדבר הבא שאני קולטת בפריים של המצלמה הוא יד קטנה שמחזיקה כפית גדולה מלאה חלקית במלח, ושופכת אותו לתוך קערת המיקסר. "ללללללללללללאאאאאאאאאאאאאא" זעקתי בבהלה, תוך כדי נסיון להניח את המצלמה בעדינות בצד ונסיון למזער נזקים ולגרד חלק מהמלח שנפל למזלי על דפנות הקערה. לאור התקרית הזו, הריבועים שבתמונות מעט יותר כהים ממה שאתם תקבלו, כי על כמות המלח הגדולה מהצפוי פיציתי עם חיזוק כמות ריבת החלב במתכון. שמחתי לראות שעל אף זאת, בסופו של דבר, הריבועים יצאו טעימים מאוד, אם כי ניגוד הטעמים בין הגבינה לריבת החלב טושטש מעט.

חג שמח לכם ולמשפחותיכם!

עוד רעיונות לשבועות: עוגת שמרים במילוי קארד לימון וגבינת שמנת,  עוגת גבינה בחושה עם תותים וקראמבל, פוגאס גבינת פטה וזיתי קלמאטה, כפתורי בראוניז בשחור ולבן, טירמיסו, קיש עגבניות מיובשות וגבינת עזים וכמובן – עוגת הגבינה הרומנית שהזכרתי בתחילת הפוסט.

כמה הערות וטיפים לגבי הריבועים:

* כדי שלאחר החיתוך הריבועים ייצאו נקיים ויפים עם מראה שכבות מופרד וברור, יש לטבול את הסכין אחרי כל חתך במים ולהעביר עליה ניגוב עם מגבת נייר. שווה את תוספת העבודה הקטנה.

* כדי להתאים את הריבועים האלו לילדים אפשר להחליף את השוקולד המריר, חלקו או כולו, בשוקולד חלב באותה הכמות.

ריבועי גבינה וריבת חלב / עיבוד קליל למתכון של Smitten Kitchen
עבור תבנית מלבנית בגודל 20 על 25 ס"מ, מספר הריבועים בהתאם לגודל החיתוך שתבחרו

רכיבים:
לתחתית:
100 גרם פירורי ביסקויטים או עוגיות חמאה אחרות
45 גרם (3 כפות) חמאה, מומסת

למלית:
1 כפית אבקת ג'לטין
1/4 כוס חלב
225 גרם גבינת שמנת 30 אחוז שומן ואילך
2 ביצים גדולות
3/8 כפית מלח
1 כוס (355 גרם) ריבת חלב

לציפוי:
85 גרם שוקולד מריר
50 גרם חמאה
1 כף שמן

הכנה:
1. מכינים את התחתית: מניחים תבנית של תנור במרכז התנור (לשימוש עתידי כאמבט מים לעוגה) ומחממים תנור ל-160 מעלות. אם רוצים, מרפדים כעת את התבנית שבה נאפה את הריבועים בנייר כסף. אני לא מאמינה בתרומה של החומרים המשתחררים בעת האפיה עם נייר כסף לתוך המוצר, לכן לא עשיתי זאת, אבל היתרון בכך הוא שהם משתחררים בקלות יותר מהתבנית אם עושים זאת, והשוליים יוצאים יפים יותר. לא משנה באיזו דרך תבחרו, אין צורך לשמן את התבנית.
2. מערבבים היטב את פירורי העוגיות עם החמאה המומסת ומשטחים אותם בשכבה יפה ואחידה בתחתית התבנית. אופים 10 דקות, לאחר מכן מוציאים מהתנור ומצננים בצד. התנור נשאר דלוק בשלב זה.
3. מכינים את המלית:  שמים את החלב בקערה קטנה ומפזרים מעליו באופן שווה את הג'לטין מבלי לערבב. נותנים לתערובת לעמוד כך במשך 2 דקות.
4. בקערת מיקסר טורפים (וו K) יחדיו  גבינה, ביצים, מלח ואת תערובת החלב והג'לטין עד לתערובת אחידה, כ – 2 דקות.
5. מערבבים פנימה בעדינות את ריבת החלב, עד שהיא נטמעת לחלוטין בבלילה ומקבלים תערובת אחידה.
6. מוזגים את הבלילה מעל התחתית האפויה ומזיזים את התבנית על מנת שהבלילה תתפזר על פני השטח באופן אחיד.
7. ממלאים כשליש מתבנית התנור שהכנסנו קודם לכן ריקה לתנור במים רותחים ומניחים במרכזה את התבנית עם העוגה שלנו. אופים כך בתוך אמבט המים עד אשר מרכז העוגה מתייצב ולא יותר מזה, התהליך לוקח כ-45 דקות, אבל זמני אפיה כמובן משתנים מתנור לתנור, אז תעקבו באופן צמוד. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין. לאחר מכן יש לקרר את העוגה במקרר למשך 6 שעות לפחות לפני ההגשה.
8. מכינים את הציפוי: שמים את כל חומרי הציפוי בקערה המתאימה לחימום במיקרו (מי שאין לו מיקרו יכול לחמם בביין-מארי (סיר על סיר עם מים רותחים)) ומחממים בפולסים של 30 שניות בכל פעם, כאשר מערבבים היטב בין פולס אחד לבא אחריו, עד אשר התערובת אחידה לחלוטין ומבריקה. שופכים את הציפוי ומטים את התבנית לצדדים לשם פיזור אחיד מעל בלילת הגבינה. מקררים 30 דקות לפני ההגשה, לצורך התגבשות הציפוי.

 


ביס מענן מתוק

טוב, אז הפעם נתחיל מהסוף – הפנקייקס המוכנים בפוסט שלהלן צולמו כלאחר יד, כי אי אפשר היה לעמוד בפניהם אפילו לעוד רגע אחד, היינו חייבים להתנפל. לא היתה כאן שניה אחת נוספת להקדיש לסטיילינג כלשהו – לא כלי יותר יפה, איזושהי תוספת מעניינת. לא! החברים הנהדרים הללו היו חייבים להיאכל. ויפה דקה אחת קודם.
כבר מזה זמן שאני רוצה לייסד במשפחתנו מנהג אולי לא כל כך בריא, אך עם זאת מענג ומשפחתי עד מאוד של פנקייקס או בלינצ'ס או וופל בלגי בשבת בבוקר. עד כה זה לא ממש קרה,  אבל לפני כמה שבתות, בעודנו מתנהלים לאיטנו בבית באוירת שבת נינוחה, ובעוד שהפנקייקס הנ"ל, שראיתי רק כמה ימים קודם לכן בבלוג המצוין "ביסים", לא עוזבים את מוחי הקודח, נפל הפור.

איתי ואני משלבים כוחות ומנפים קמח יחדיו :)

הצעתי לאיתי לבוא להכין איתי יחד פנקייקים, הוא כמובן הסכים. זה אולי הזמן לספר לכם שני דברים על איתי:
1. איתי בסדר, הרבה מכם דאגו בין השורות, אז קודם כל תודה על זה! ואני שמחה מאוד לומר שהיום הוא בסדר. הייתה לו מחלת ריאות חמורה מאוד שעם מזל רב, בסופו של דבר הסתיימה בטוב. ההחלמה הייתה ארוכה מאוד ועד היום הריאות לא חזרו למצב של תפקוד מלא, אבל מבחוץ זה לא ניכר. איתי הוא ילד אנרגטי ומאוד פעיל, וכרגע, תודה לאל, מצבו הרפואי לא מונע ממנו שום פעילות מאלה שהוא אוהב.
2. איתי מאוד אוהב לבשל ולאפות יחד איתי, דבר שכמובן משמח אותי מאוד ומעניק לנו שעות רבות של הנאה יחדיו במטבח. למעשה, זו אחת הפעילויות הבודדות שיכולות לעניין ולתפוס את תשומת ליבו לפרקי זמן ארוכים ברצף. ואנחנו מדברים כאן על שעתיים ברצף של עבודה מלאת עניין וכיף, לילד בן שנתיים, או לפחות לבן השנתיים שלי – זה לא דבר שהולך ברגל.

ההכנה של הפנקייקס הללו פשוטה באופן שהוא כמעט מצחיק, במיוחד ביחס לטעמם העילאי. המתכון מכיל יוגורט, ובהיעדר יוגורט לבן בתוקף במקרר שלנו, השתמשתי ביוגורט לבן עם פצפוצי שוקולד של מולר, מה שהוסיף מתקתקות ופציחות שוקולדית עדינה למתכון, שבעיני הייתה מצוינת. אני אוהבת אלתורים רגעיים כאלה, שנובעים מתוך הכרח, ובסופו של דבר מניבים תוצאה טעימה ביותר. והתוצאה כאן, אכן מושלמת – פנקייקס קטנים ועדינים, בעלי מרקם רך ואוורירי, ממש כמו שהכותרת מסגירה עוד לפני שסופר כל הסיפור – כמו לקחת ביס מענן.
אין ספק שהמתכון הזה נכנס הישר לרשימת המתכונים המנצחים המשפחתיים שלנו, לאחר כל קריאות ההנאה שכל המעורבים בדבר (מלבד איתי, הוא אפילו לא הסכים לטעום) מכל ביס וביס.

תותים טריים או ריבת תותים ביתית הם רק שתיים מהמון תוספות שמשתלבות נהדר עם הפנקייקס הללו

פנקייקס / אורנה, חברה של  הילה מ"ביסים"
כ-20 פנקייקים קטנים וחמודים 

רכיבים:
3 ביצים
3 כפות סוכר
3/4 כוס יוגורט טבעי (או יוגורט מולר לבן עם פצפוצי שוקולד)
3 כפות שמן  (או 50 גרם חמאה מומסת)
3/4 כוס קמח תופח (או 3/4 כוס קמח לבן רגיל + 3/4 כפית אבקת אפייה)
אופציונאלי: כפית גרידת תפוז

הכנה:
1. טורפים בקערה את הביצים, הסוכר, היוגורט והשמן או החמאה עד לקבלת תערובת אחידה.
2. מנפים מעל התערובת את הקמח (ואבקת האפייה, במידה ולא השתמשתם בקמח תופח), וטורפים שוב רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא מעבר לכך.
3. מניחים על אש בינונית-קטנה מחבת כבדה עם ציפוי המונע הדבקה ומשמנים קלות – אפשר באמצעות ספריי שמן או נייר סופג משומן. יוצקים בעזרת מצקת קטנה עיגולים מהתערובת לתוך המחבת במרווחי שווים זה מזה וממתינים עד ליצירת בועיות אויר קטנות על הפנקייקס – בערך דקה. כשזה קורה, הופכים בזהירות רבה את החברים לצידם השני ומחכים דקה משוערת נוספת עד להזהבה. נזהרים לא לטגן יתר על המידע, על מנת לשמור על המרקם הרך והעדין של החבר'ה הקטנים.
4. מגישים את הפנקייקס עם: ריבת חלב, סירופ מייפל, נוטלה, אבקת סוכר, פירות טריים חתוכים, שוקולד חלב קצוץ, שבבי אגוזים שונים קלויים והיד עוד נטויה. מה שכן – חשוב להגיש חמים, כי אז הטעם והמרקם במיטבם. אלה שהתקררו לי עד שסיימתי להכין את כולם – נתתי להם פוש קצר במיקרו. אפשר גם לטגן אותם בכמה נאגלות, ואז כולם נהנים מפנקייקים רכים, חמים וטעימים.
5. הפנקייקס הללו הולכים מעולה עם: סירופ מייפל, סירופ שוקולד, ממרח נוטלה, ממרח חלבה, ממרח שקדים, ריבות מכל הסוגים, שוקולד חלב/לבן/מריר קצוצים, פירות טריים קצוצים, אגוזים קלויים וגרוסים מכל סוג שתחפצו, כדור גלידה בכל טעם שאוהבים והיד עוד נטויה. מה שבטוח – יהיה יאמי!

 


הצהוב הזה עושה לך טוב

בבלוג הזה, שרובו המכריע מתוק ועתיר קלוריות, רוב המתכונים ככולם אינם, מה שנקרא, דיאטטיים. לאורך השנים פנו אלי אנשים מספר פעמים וביקשו שאפרסם מדי פעם מתכונים למאפים וקינוחים קצת יותר בכיוון הלייט. אז לייט ואני לא חברים הכי טובים (אם נתעלם רגע מדיאט קולה, חברת נפשי) ואת המתכון הזה מצאתי לגמרי במקרה בבלוג אוכל רומני בזמן שהייתי בהריון עם איתי. בעיני הרומנים זו לא נחשבת עוגה דיאטטית או משהו כזה, הרבה מהעוגות הבחושות של ילדותי היו מהסוג הזה – כאלה שבהן הביצים מחזיקות את מרבית העוגה (קצף חלבונים, התורם למרקם אוורירי), ויחסית מעט שומן מעבר לכך.

אז בתחילת ההריון עם איתי סבלתי מבחילות קשות מאוד, והיו מעט מאכלים שתכלס' יכולתי לאכול. העוגה הזו הפכה להיות אחד מהם. בזכות הטעם הלימוני המאוד מרענן שלה, ועצם העובדה שהיא מתוקה בדיוק במידה הפכה אותה פעמים רבות לארוחת הבוקר שלי, יחד עם כוס תה לימון.


לעוגה יש גם ציפוי, שהוא אופציונאלי. אני תמיד מכינה אותה בלעדיו, אבל אם תבחרו להכין גם אותו – מובטח שדרוג העוגה בציפוי שווה ובעוד לימון שלם, מה שיוסיף עוד לחמצמצות הנעימה שלה.
לפעמים אני גם מחליפה חצי מכמות הקמח בקמח מלא, גם זה הולך מצוין.

אה, נכון, ולא הייתי כאן הרבה זמן :) אני מקווה שזה אומר שחזרתי, אבל למודת נסיון העבר, אני מעדיפה לכתוב בנונשאלנט, כאילו אנחנו ברגיל פה, ולא לצאת בהצהרות מפוצצות. אז הנה מתכון, אפילו התפלק לי אחד יחסית דל שומן. לגמרי בטעות.

עוגת לימון בחושה / בלוג האוכל הרומני The Green Foot
עבור תבנית אינגליש קייק גדולה אחת או 2 חד-פעמיות

רכיבים:
4 ביצים, מופרדות
190 גרם (כוס פחות כף) סוכר
200 גרם (כוס וחצי פחות 2 כפות) קמח
2 לימונים – מיץ וגרידה
3 כפות שמן
3 כפות חלב / מים / מיץ תפוזים / יוגורט
10 גרם (1 שקית) אבקת אפיה
קורט מלח

לציפוי:
מיץ מלימון אחד
2-3 כפות אבקת סוכר – בתור התחלה (יש צורך בעוד להמשך)

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות. טורפים היטב את החלמונים והסוכר יחד עד להתבהרות התערובת (2-3 דקות).
2. מוסיפים את הגרידה משני הלימונים, השמן, המלח, אבקת האפייה ומיץ הלימון. טורפים לתערובת אחידה.
3.  מוסיפים את הקמח ואת 3 כפות החלב (או התחליף שבחרתם לו מהרשימה) וטורפים היטב עד לקבלת תערובת אחידה וללא גושים.
4. מקציפים את החלבונים לקצף רך (אך לבן בצבעו. כ-4 דקות בקיטשן אייד שלי). מוסיפים אותם לבלילת העוגה ומערבבים אותם  פנימה בתנועות קיפול עדינות.
5. מעבירים את העוגה לתבנית אינגליש ששומנה וקומחה, או לחילופין מרופדת בנייר אפיה. אופים כ-40 דקות (אבל מתחילים לבדוק את מבחן הקיסם כבר אחרי 30, כדי ללכת על בטוח). העוגה מוכנה כאשר קיסם המוחדר למרכזה יוצא עם פירורים לחים.
6. אם בוחרים להכין את הציפוי – לאחר שהעוגה התקררה לחלוטין, מערבבים בקערה קטנה את מיץ הלימון ואת אבקת הסוכר. לאט לאט מוסיפים עוד אבקת סוכר פנימה – כף אחת בכל פעם – עד לקבלת מרקם סמיך אך עדיין כזה שניתן למרוח בקלות. אם סמיך מדי כמובן אפשר תמיד לתקן עם עוד קצת מיץ לימון. את הציפוי המוכן יוצקים על העוגה ומחכים כשעתיים להתגבשות.


בנופי פאי

והפעם נתחיל בשתי אקסיומות:
1. ריבת חלב היא אחד המאכלים הקרובים לשלמות.
2. ריבת חלב משולבת עם בננות – בשביל לנצח את זה צריך באמת להתאמץ מאוד.

עכשיו, משהורדתי את זה מהלב, אפשר להמשיך.
רוב המתכונים המופיעים בבלוג הם כאלה שראיתי לפני כן בתמונות, גרמו לי לרייר קשות והתווספו מיידית לרשימה הארוכה מדי של מטעמים שאני חייבת לנסות. המתכון הזה הוא מהסוג האחר. לפעמים, חברים שיודעים שאני כותבת בלוג אוכל ונתקלים במתכון מוצלח במיוחד, שולחים לי אותו עם המלצה.

את רן הכרתי במהלך הלימודים לתואר הראשון. למדנו יחד בכמה קורסים והיו לנו חברים משותפים, וכך, בין תרגיל לתרגיל בחישוביות, למדנו שאנחנו חולקים גם לא מעט השקפות עולם. אבל, כדרכו של עולם, בסיום הלימודים הקשר התרופף וכיום אנחנו מדברים רק פעם ב.. אחת הפעמים האלה הייתה כדי להמליץ לי על המתכון הזה.
קצת לפני שרן נסע לטיול הארוך שלו בהודו, הוא הכיר את דריה, לימים בת זוגו. מי שחווה תחילתו של קשר משמעותי לפני נסיעה ארוכה יחסית יודע כמה קשה זה לנסוע ולעזוב את האהבה החדשה מאחור, לתת לזמן ולמרחק להפריד. וכך קרה שהגעגועים הכריעו את הכף, ורן קיצר בחודש את טיולו, וחזר לארץ כשבוע לפני יום הולדתה של דריה. ליום הולדתה הוא הכין לה ארוחה מושקעת, המורכבת כולה ממנות בהשראת הודו, ולקינוח הוא הכין לה בנופי פאי. כולל הכנת ריבת החלב בעצמו (שזה אמנם מסתכם בלבשל פחית של חלב מרוכז ממותק בסיר, אבל עדיין אותי זה הרשים)!

אם להיות כנה, לא ממש התלהבתי להכין את המתכון הזה, ודחיתי את הקץ. אבל בסופו של דבר כבר הגיעה שעת ה"לא נעים", אז הפשלתי את שרוולי והכנתי אותו ביום שבת האחרון. קריאות העונג של המשפחה בעת שאכלו את הקינוח גרמו לי מאוד להצטער שלא הכנתי אותו קודם.

שורה תחתונה: קינוח מעולה, אשר לא דורש אפיה, אם כי הבסיס, המורכב מביסקויטים וחמאה מומסת, יצא פירורי משהו. אז אם מכינים את זה כעוגה בתבנית, ההמלצה שלי (ראו במתכון) תהיה כן לאפות אותו כמה דקות. אפשר להכין את זה כקינוחים אישיים מרשימים בכוסות שקופות, כך שמראה השכבות היפה ייראה לעין גם מבחוץ, או כטארטלטים אישיים או כעוגה שלמה בתבנית. זה קינוח קליל שמתאים גם לאחר ארוחה מושחתת במיוחד, ולא יכביד יתר על המידה גם על הבטן הכי מלאה.

אז הפוסט הזה מוקדש לכם ולאהבתכם, רן ודריה, ומי ייתן שחייכם יהיו מלאים ברגעי אושר רבים!

בנופי פאי / עיבוד שלי למתכון הזה
עבור תבנית בקוטר 23-24 ס"מ

רכיבים:
230 גרם ביסקויטים בטעם שוקולד
80 גרם חמאה
400 גרם ריבת חלב
3 בננות בשלות, אך לא שחורות
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה (32 אחוז שומן ומעלה)
30 גרם שוקולד מריר

הכנה:
1. מרסקים את הביסקויטים במעבד מזון. אם אין מעבד מזון, מכניסים אותם לשקית, סוגרים אותה היטב וחובטים בהם יפה יפה עם מערוך. ממיסים את החמאה במיקרו או בסיר. מערבבים את החמאה המומסת עם הביסקויטים המרוסקים.
אם מכינים את הקינוח בתבנית גדולה – מחממים מראש תנור ל-180 מעלות. מפזרים באופן אחיד את התערובת על תחתיתה של התבנית כשהיא מרופדת בנייר אפיה ומהדקים אותה לתבנית בעזרת כף שמעבירים על פני התערובת. אופים במשך 5-10 דקות. השלב הזה מסייע לנו בקבלת בסיס יציב יותר, שיתפרק פחות בעת חיתוך העוגה והגשתה.
אם מכינים בכוסות אישיות – שמים 2-3 כפיות מהתערובת בכל כוס – תלוי בכמה אתם מעדיפים שהבסיס יהיה דומיננטי. מקררים למשך רבע שעה במקפיא.
2. אם מכינים בתבנית גדולה – זה הזמן למרוח את ריבת החלב על התחתית כך שבסופו של דבר נגיע לשכבה אחידה.
אם מכינים בכוסות אישיות – שמים 2 כפיות ריבת חלב בכל כוס.
3. קולפים את הבננות ופורסים אותן לפרוסות דקות. מסדרים את פרוסות הבננה מעל שכבת ריבת החלב.
4.  מקררים במשך חצי שעה.
5. מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה. מורחים את הקצפת על הקינוח או מזלפים בעזרת שק זילוף וצנטר חלק או משונן.
6. מקררים עד לזמן ההגשה. מגררים מעל הקינוח את השוקולד המריר, פורסים ומגישים. הקינוח נשמר 4 ימים בקירור.

אירועים משמחים

בתור בלוגרית אוכל, אני מוזמנת תכופות לכל מיני אירועים הקשורים באוכל, ישירות או בעקיפין. בחלק גדול מהם אני באמת רוצה להשתתף, אך בעיקר מפאת חוסר התאמה לו"זית (רובם נערכים במהלך היום, ואני אישה עובדת בדרך כלל (כרגע לא, ראו עדכון למטה)) מעולם לא יצא לי באמת להיות באף אירוע מאלה.

אבל הפעם, כשקיבלתי הזמנה לאירוע שווה במיוחד ביוזמת ובהפקת מותג הבשר "אדום אדום", ביקשתי מאבי שייקח חצי יום חופש ויבלה עם איתי-תי, כדי שאני אוכל להתפנות ולהשתתף באירוע הבלוגרים המדובר. ומה היה כל כך שווה, אתם שואלים? קודם כל הוא נערך לכבוד השקת קו מוצרי בשר טלה של המותג, ולכן זה התחיל בסדנת בישול בשר טלה בהנחיית השף אבי שטייניץ, המשיך בארוחת צהריים ולקינוח נערכה סדנת צילום וסטיילינג של מזון בהנחיית דניה ויינר ודיאנה לינדר.

בפועל, לצערי הרב, הצלחתי להגיע רק לחלק האחרון (סדנת הצילום והסטיילינג). כל האירוע נערך בחלל קסום בנווה צדק היפה, ביום חורפי-סטייל-ישראל שזה בעצם יום-תחילת-סתיו-אירופאי, כך שמרגע ההגעה ועד רגע הכניסה חזרה לאוטו, הייתה לי חוויה חו"לית לחלוטין. בחלק גדול מהסדנא עברנו על צילומי מזון יפהפיים ומפתים ממקורות שונים, ודיברנו על המרכיבים שלהם. דיברנו הרבה על תאורה – שעדיף מאוד שהיא תהיה טבעית (אור יום) ולא ישירה על המוצרים – אור אחורי או מהצד יחמיאו ויתאימו לרוב מוצרי המזון. דיברנו על בחירת כלי אוכל וצבעי רקע נכונים, על סידור המנה בצלחת ועל האוירה הכללית שאנחנו רוצים להעביר בצילום שלנו.

דיברנו על כך שכל בלוג אוכל צריך למצוא את הייחודיות שלו וללכת עם זה. שיהיה לו קו מנחה שאפשר יהיה לזהות בכל פוסט ופוסט. זה לא פשוט, במיוחד בימינו עמוסי בלוגי האוכל, ובעוד שבלוגים חדשים נפתחים מדי יום ביומו, אבל זה בהחלט אפשרי.
סיימנו בחלק מעשי שבו דניה ודיאנה העמידו לצילום את אחת המנות שהוכנו בסדנא עם אבי שטייניץ, בנו את התפאורה מסביב, העמידו מצלמה על חצובה והדגימו צילום המנה מזויות שונות.

כשהתחלתי לכתוב את בלוג האוכל (האנגלי) שלי, בשלהי ינואר 2008, בעיקר הפתיעה אותי מידת ההשקעה בצילומים ובסטיילינג. קראתי כתבות "101" שונות על צילום אוכל באדיבות בלוגרי אוכל ותיקים מחו"ל והדהימה אותי כמות האקססוריז שיש ברשותם (צלחות, סכו"ם, קערות, מפיות, אביזרים משלימי אווירה, רקעי צילום). בימינו יש לי ארגז כזה משל עצמי, שהולך ותופח מדי תקופה. וכמובן שבסיום הסדנא, שהייתה קרובה לשמח למתחם סוזן דלל, לא התאפקתי ופינקתי את עצמי בכמה אביזרי סטיילינג משובחים, באדיבות "חפצים". דניה ודיאנה המליצו גם על שוק הפשפשים כמקום נהדר למציאת אביזרים לצילום אוכל במחירים נוחים יותר לכיס מאשר החנות המצוינת מעלה..

בעקבות הסדנא הזו, תיאבוני לאירועים מעין אלו נפתח ללא ספק, ואני מקווה שאוכל להששתף בעוד כאלו בעתיד. זה יקרה בעיקר אם הם ייערכו בשעות הערב :)
זו הייתה לי גם הפעם הראשונה שבה פגשתי שני בלוגרי אוכל שעד כה הכרתי וירטואלית בלבד, אריאלה פיקסלר אלון וטל סורסקי, והמפגש איתם היה מהנה עד מאוד!

ועכשיו לעדכון בנוגע לאיתי: השתחררנו בשעה טובה מבית החולים באמצע דצמבר. לאחר מחשבות רבות החלטתי לקחת פסק זמן מהעבודה, לעבור איתו את החורף ביחד בבית וללוות באופן צמוד את תהליך ההחלמה שלו. כרגע מצבו הרבה יותר טוב, הסכנה שהייתה חלפה ברובה. צפויים עוד חודשי החלמה ארוכים לפנינו, אבל העתיד נראה יותר טוב עכשיו. תודה מעומק הלב לכל אלה מכם (הרבים מאוד, יש לציין) שהקדישו את הזמן וכתבו לנו מלים מחממות לב ומרגשות עד מאוד, שהביאו אותי לדמעות לא פעם. תודה!


סופגניה חולה

היי יקרים שלי, קפצתי קצרות רק כדי לספר שאיתי שלנו חולה במחלה סבוכה וארוכה לאחרונה, ומסתמן שזה ייקח עוד תקופה עד שנתאושש ממנה. הוא כרגע מאושפז באיכילוב, בקרוב סוגרים חודש שלם במחלקה.
זו הסיבה להיעלמותי הכה קרובה לשובי, לצערי הרב מאוד.

אשוב מהר ככל שאוכל.

בינתיים תחזיקו אצבעות להחלמה מהירה ומלאה ככל שניתן לאיתי, אהוב ליבנו הקטן.

רק טוב, וחג שמח!


לכבוד שובך, ילד..

כשהשתחררתי מהצבא, בגיל 23 ה"מופלג", זלזלתי מאוד בטיול של אחרי הצבא. סברתי שהוא מנת חלקם של המחפשים את עצמם, ושאני מצאתי, כבר לפני הרבה שנים.
לא זאת בלבד שזה הסתבר לי די מהר כשטות גמורה (המחשבה שמצאתי), מהר מאוד גם מצאתי את עצמי מצטערת קשות על ההחלטה לוותר על הטיול הזה. שהרי מהר מאוד אתה מוצא את עצמך כבול למחויבויות שונות בחיים, שאמנם אתה בחרת בהן בדיעה צלולה ולעתים אף ברצון רב – כמו לימודים, עבודה, ודירה שכורה שאתה אוהב ולא חושב שתמצא לה תחליף, אך עדיין הן (המחויבויות) מהוות גורם המעכב את ההחלטה לעזוב הכל לכמה חודשים ופשוט לטייל.

תערובת החלב, סוכר ומקל הוניל

בגלל זה בסופו של דבר, הצורך לטייל בער בי כל כך חזק, שהחלטתי שאני אתנה את הסכמתי להתחתן עם אבי לכשיציע, בירח דבש שהוא, למעשה, טיול ארוך. בפועל הוא הציע לי מול אנשים רבים מכדי שיהיה לי נעים להציב תנאים במצב הזה. זה, וזה שהתרגשתי מאוד, מנעו בסוף את המחשבה על התנאי או הצבתו בסיטואציה ההיא. אבל הטיול התקיים בסופו של דבר גם ללא הצבת התנאי, כי ככה זה – כשאוהבים, לא צריך להציב תנאים.

לניקוי קליל - מלאו את הסיר מים חמימים מיד אחרי השימוש בקרמל וחכו קצת. העבודה תיעשה מעצמה.

לפני חודש, האח הקטן של אבי, שאימצתי אותו להיות האח גם הקטן שלי, טס לטיול הארוך שלו. כל כך התרגשתי בשבילו, וזה החזיר את אבי ואותי לשנה וחצי קודם לכן, כשאנחנו טסנו. בגלל שאנחנו כל כך נהנינו בטיול שלנו, ההחלטה שלו לחזור אחרי חודש במקום השישה המתוכננים, היכתה אותנו בהלם רגעי. אבל אחרי שהוא שטח בפני את סיבותיו, כבר הבנתי אותו לחלוטין ואישרתי את חזרתו :) . ביקשתי ממנו לבחור את הקינוח לארוחה המשפחתית הראשונה וברוח פרו, המדינה היחידה שבה הספיק לבקר בטיול, הוא בחר בפלאן קרמל.

So flan it was. אני חייבת להודות שזה אחד הקינוחים שהכי זלזלתי באופן הכנתם, מרוב שנראה לי פשוט, והתבדיתי בהחלט. רשימת הרכיבים היא אמנם מאוד קצרה, ורוב הכנתו היא אכן די פשוטה, אבל ההקפדה על הפרטים בתהליך ההכנה, כמו גם זמן האפיה שלו, שרצוי שיהיה מדויק על מנת שהפלאן לא יהיה רך מדי אך גם לא צמיגי, חשובה מאוד. דבר נוסף שלמדתי הוא שמקורו של הפלאן (או קרם קרמל, בשמו השני), הוא דווקא בצרפת, ולא בדרום אמריקה, כפי שהייתי סבורה קודם לכן.
עברתי כמה שעות של סטרס בגלל הקינוח הזה, כי אני מאוד משתדלת לא להוציא לאור קינוחים שלא הכנתי קודם לכן לפחות פעמיים. אז כמובן שדבר ראשון התנצלתי, למקרה שזה לא יצא מדויק. אבל כפית ראשונה שהוטבעה בקרם העדין והרך, מצופה הקרמל הנוזלי (שהוא תמיד פלא בעיני כשאני אוכלת פלאן, שהרי קרמל נוטה בדרך כלל לצד הקשה) וניגוד הטעמים בין הקרמל עז הטעם לבין העדינות של הקרם שהוא עוטף, כבר שכנעה אותי בזה שמדובר בסיפור הצלחה. זה, ותגובות הטועמים מסביב :) אמנם אין פה שום חידוש מרעיש, אבל זה בהחלט מתכון מדויק לפלאן (קרם קרמל) מצוין.

פלאן קרמל / ניל פרי, מתוך הספר The Food I Love
אני הכנתי את הפלאן ב-12 תבניות מאפינס (כל אחת בנפח חצי כוס), ונשאר לי עודף בלילה. המתכון במקור הוא עבור 6 רמקינים (כלי חרסינה אישיים) בנפח כוס (250 מ"ל) כל אחד

רכיבים:
לקרם:

1 ליטר (4 כוסות) חלב
110 גרם (חצי כוס) סוכר
1 מקל וניל
6 חלמוני ביצים
6 ביצים

לקרמל:
220 גרם (1 כוס) סוכר
120 מ"ל (1/2 כוס) מים

הכנה:
1. שמים בסיר את החלב והסוכר. חותכים את מקל הוניל לאורכו בעזרת סכין חדה ולא משוננת. מגרדים באמצעותה את גרגרי הוניל מתוך המקל אל תוך תערובת החלב והסוכר. מכניסים פנימה גם את מקל הוניל הריק מגרגרים.
2. מביאים את התערובת לעיל לרתיחה, מסירים מהאש ומצננים כ-45 דקות.
3. מכינים את הקרמל: שמים את הסוכר והמים בסיר קטן ומערבבים. מחממים על אש בינונית ומביאים לרתיחה עדינה מאוד – ממש בעבוע קל. מנמיכים את האש ומרגע זה והלאה לא מערבבים יותר את התערובת. כעת אנחנו צריכים להשגיח על התערובת המבעבעת קלות במשך פרק זמן לא קטן (משהו כמו 20-30 דקות) עד אשר היא מגיעה לצבע ענברי עמוק. שימו לב שהדרך בין הקרמל המושלם לקרמל שרוף היא קצרה מאוד ולכן השגיחו מקרוב על התערובת והשתמשו באינטואיציה שלכם בנוגע למתי להסיר מהאש (אפשר גם מד-חום סוכר, אבל זה גאדג'ט שאפילו אני לא ראיתי בו צורך עדיין, ויש לי מלבדו כמעט את כל השאר).
4. מסירים מיד את הקרמל מהאש ומוזגים כמויות שוות ממנו לתוך התבניות האישיות שהכנו מבעוד מועד (אין צורך לשמן אותן). מטים כל תבנית ותבנית הצידה ומסובבים, כך שהקרמל יתפזר באופן אחיד ויגיע עד לכדי מחצית מגובה התבנית.
5. ממשיכים להכין את הקרם: מחממים תנור ל-190 מעלות. שמים את החלמונים ואת הביצים השלמות בקערה וטורפים אותם יחדיו קלות. מעל מסננת מוזגים פנימה את תערובת החלב-סוכר-וניל המצוננת, מערבבים יחדיו ומעבירים דרך מסננת פעם נוספת את התערובת כולה.
6. מוזגים את הבלילה לתוך התבניות האישיות המצופות בקרמל.
7. עכשיו תקשיבו טוב: לוקחים תבנית אפיה, מניחים בתחתיתה מגבת מטבח. כן, כן, תיכף גם נשפוך מעליה מים רותחים. מעל מגבת המטבח מניחים את התבניות עם הקרמל והקרם. שופכים לתוך התבנית הגדולה מים חמים או רותחים כך שיגיעו עד למחצית מגובה התבניות האישיות. מכסים את התבנית הגדולה עם נייר אלומיניום.
8. מכניסים לתנור החם ואופים 35-45 דקות, או עד שהקרם מתייצב. שימו לב שאנחנו לא מצפים פה לשינוי צבע (אולי שינוי גוון מינימלי ביותר, וגם זה אולי) ובטח לא לכך שהקרם ממש יתקשה. מחכים רק שהוא יתייצב, כלומר כאשר ניגע בו הוא לא יהיה נוזלי וגם לא רוטט ותהיה לו התנגדות קלה למגענו.
9. מוציאים מהתנור, מצננים ומקררים במקרר ל-3 שעות לפחות או למשך הלילה.
10. מגישים: שופכים מים רותחים לקערה ומניחים את התבנית האישית בקערה למשך 30-60 שניות. מעבירים סכין בדפנות התבנית והופכים אותה במהירות על פיה לתוך צלחת הגשה.


חמוץ מתוק

כבר הייתי בטוחה שאיבדתי את זה לתמיד. ו"זה" במקרה הזה הוא החשק שלי לאפות. ו"זה" גם החשק לצלם את זה, ולדבר על זה, איתכם, או בכלל.
במשך כמה חודשים טובים האמהות שאבה אותי לתוכה חזק חזק ופשוט לא רציתי לעשות שום דבר אחר. רציתי ללמוד להכיר את הבן שלי, את עצמי בתפקיד שאותו אני לומדת בכל יום עוד קצת, וכך רוב הדברים האחרים נחו להם בצד, חיכו. ככה זה כנראה כשאתה אדם טוטאלי.

אבל, לשמחתי הרבה, המוג'ו שב אלי. טוב, אולי מוג'ו זה לא בדיוק המונח הנכון, כי לא אותו איבדתי במקרה הזה, אבל תזרמו איתי. אני לא יודעת להצביע בדיוק על הרגע שבו זה קרה, אבל אני זוכרת את עצמי מעלעלת יותר ויותר ב- Tastespotting ואת הראש מתחיל לעבוד ולתכנן, מתכונים חוזרים שוב להכנס לרשימות ארוכות של דברים שחייבים להכין, ופוסטים מתחברים להם בראשי. עוד דבר שתרם לזה ללא ספק היא חברתי, דיאנה, שעמלה בימים אלה על הקמת בלוג אוכל משלה. אין ספק שכל הדיונים וההתחבטויות בנושא, וכמובן צילומי האוכל עוררו את האהבה הרדומה שלי. תודה, אהובה!

היה לי קשה מאוד לבחור מתכון לפוסט ראשון ובסוף הלכתי על שילוב מנצח – מקור אמין שמעולם לא אכזב, משהו שהכי התגעגעתי להתעסק איתו (שמרים) ומשהו שרציתי לנסות מזמן ועוד לא יצא לי (קארד לימון). והרי לכם מתכון לעוגת שמרים קלועה במלית קרם גבינת שמנת וקארד לימון.
במהלך ההכנה גיליתי שקצת התחלדתי (מלשון חלודה) מבחינת שיטות עבודה במהלך כל הזמן הזה, והמטבח נראה בהתאם בסיום ההכנה. בין השאר שברתי את סוחט הלימון שקיבלתי מתנה מאח של אבי בגלל לימון עיקש וחסר מיץ, סגרתי לעצמי את מגירת הסכו"ם על האצבע ובטח היו עוד דברים שהדחקתי כרגע. אגב, בעניין סוחט הלימון אני עדיין טוענת שזו אשמת הסוחט ולא אשמת הסוחטת. אבי נוטה לא להסכים איתי :)
אבל, מה אומר לכם חברים, העוגה הזו פשוט נהדרת! קודם כל הבצק הזה בוודאות יישאר איתי ואשתמש בו עוד רבות (יכול להתאים מאוד גם לגביניות, למשל), הוא מאוד בריושי בטעמו, וכבונוס כמות השומן בו קטנה מאוד יחסית לבצקים דומים עם טעם כל כך עשיר. וקארד הלימון – כ"כ לא משתלט ועם זאת עדיין נותן את העקצוץ הנעים והחמצמץ.

אתם עוד כאן?! לכו להכין! אם אין לכם כוח להכין את המלית (למרות שאת קארד הלימון אפשר להכין מראש, ואז מה שנשאר לכם זה עוגה סטנדרטית מבחינת שלבי ההכנה), אז לפחות נסו את הבצק במלית אחרת!

ניצול שאריות בצק

ואני אשאיר אתכם עם אוף-טופיק:
* ברוסטיקו בזל כבר הייתם? זו האיטלקיה האהובה עלי בחודשים האחרונים, ובכל הזדמנות אני מנסה לכוון את הדברים כך שאגיע אליה. מנות מומלצות אם יוצא לכם: פפרדלה די פארמה, פפרדלה תרד ולימון ופיצה טארטופו. בגזרת היין קבלו המלצה לוהטת על ריפאסו קורטה ג'יארה.

עוגת שמרים במילוי קארד לימון וגבינת שמנת / עיבוד של דב למתכון של King Arthur's Flour
עבור עוגת שמרים אחת גדולה

רכיבים:
סטרטר לשמרים
(לא באמת צריך את זה בימינו עם השמרים האיתנים המיוצרים במחוזותינו, אבל עשיתי את זה בכל זאת):
6 כפות מים חמימים
1 כפית סוכר
1.5 כפיות שמרים יבשים
1/4 כוס (35 גרם) קמח לבן

לבצק העוגה:
הסטרטר לעיל
80 גרם (6 כפות) יוגורט או שמנת חמוצה (השתמשתי באקטיביה 3%, מסכן הביפידוס אסנסיס)
60 גרם חמאה, מרוככת (בטמפ' החדר או כמה שניות (10-15) במיקרו)
1 ביצה גדולה
50 גרם (1/4 כוס) סוכר
1 כפית שטוחה מלח
1 כפית תמצית וניל
350 גרם (2.5 כוסות) קמח לבן

לציפוי העוגה:
1 ביצה טרופה עם מעט מים, או בעברית – Egg Wash
סוכר גבישי

למלית קארד לימון וקרם גבינת שמנת:
70 גרם גבינת שמנת בעלת אחוזי שומן גבוהים (למשל נפוליאון), מרוככת ע"י טריפה קלה במטרפה
2 כפות סוכר
2 כפות שמנת חמוצה
1 כפית מיץ לימון סחוט טרי
2 כפות קמח לבן
1/4 כוס קארד לימון (מתכון מצורף)

הכנה:
1. מכינים את הסטרטר: מערבבים בקערה בינונית את חומרי הסטרטר ומערבבים היטב. מכסים באופן רופף או משאירים ללא כיסוי ונותנים לזה לעמוד בטמפ' החדר למשך כ-15 דקות, עד אשר השמרים מתחילים לפעול.
2. מכינים את בצק העוגה: שמים בקערת מיקסר את הסטרטר ואת כל חומרי הבצק מלבד הקמח ומערבבים בעזרת וו גיטרה. מוסיפים את הקמח ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד. בשלב זה מחליפים לוו לישה ולשים את הבצק כ-6 דקות, על מנת לפתח את הגלוטן בו. לאחר פרק זמן זה יהיה בידינו בצק חלק ומבריק, שאינו דביק כמעט בכלל.
3. מקמחים קלות קערה ומניחים בה את הבצק. מתפיחים עד להכפלת הנפח. אפשר לבצע שלב זה גם בטמפ' החדר (לוקח משהו כמו שעה וחצי) וגם במקרר ללילה (או עד 24 שעות מקס').
4. מכינים את המלית:  שמים בקערה קטנה את כל חומרי המלית מלבד קארד הלימון. מערבבים היטב, עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. שומרים עד שיגיע הזמן למלא את העוגה.
5. מרכיבים: מוציאים בעדינות את האויר מהבצק. על משטח מקומח היטב מרדדים אותו למלבן בעובי חצי ס"מ.
6. מעבירים את הבצק לנייר אפיה לפני העיצוב והמילוי (אחרת סיכוי טוב שיידבק למשטח העבודה). מחלקים אותו ל-3 עמודות שוות בגודלן בעזרת סימון שני סימני חלוקה עדינים, בעזרת האצבעות (על מנת שאם טעינו, אפשר יהיה לתקן).
7. מורחים את מלית גבינת השמנת בעמודה האמצעית, כאשר משאירים את הקצוות העליון והתחתון של אותה עמודה נקיים ממילוי (ראה תמונה רלוונטית).
8. מורחים את קארד הלימון מעל מלית קרם הגבינה.
9. קולעים את העוגה: בשתי העמודות החיצוניות אנחנו מבצעים חתכים של רצועות בעובי של בערך 1.5 ס"מ כל אחת, בעזרת סכין חדה ולא משוננת. חשוב שהרצועות יהיו מקבילות זו לזו ושיהיה את אותו מספר רצועות בשני הצדדים, ליצירת מראה סימטרי. לא נורא אם בזמן החיתוך של הרצועות חלק מהן מצ'טקמקות מזה שנגעתם בהן באצבעות. תיכף נמתח אותן ולא יישאר זכר לקמטוטים. את השורה הראשונה של הרצועות בכל צד חותכים ומוציאים  הצידה (ראו תמונה עם מלל). כעת ניקח בכל פעם רצועה אחת ונמתח אותה באלכסון לעבר הקצה השני. ניזהר לא למתוח חזק, אלא רק למשוך בעדינות ולהדק (שוב, בעדינות) מעל המלית בקצה השני. ניקח הפעם את הרצועה המקבילה מהצד השני ונבצע איתה את אותו התהליך וכך הלאה לוקחים רצועה מכל צד לסירוגין ומותחים לקצה השני, עד שמסתיימות כל הרצועות.
10. מתפיחים בטמפ' החדר עד להכפלת הנפח (כשעה). בינתיים מחממים תנור ל-190 מעלות.
11. מושחים בביצה הטרופה ומפזרים מעל סוכר גבישי. אופים כ-25-30 דקות, או עד שמשחים יפה למעלה אך גם למטה. משתדלים לאכול באותו יום, כי אז זה הכי טעים.

קארד לימון
עבור קצת פחות מחצי כוס

רכיבים:
3 כפות מיץ לימון סחוט טרי
3/4 כפית גרידת לימון
3 כפות סוכר
1 ביצה גדולה
30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות קטנות

הכנה:
1. טורפים בסיר קטן את מיץ הלימון, גרידת הלימון, הסוכר והביצה.
2. מחממים על להבה בינונית-נמוכה ומערבבים פנימה את החמאה. מערבבים תכופות עד אשר התערובת סמיכה דיה כדי שכאשר נעביר באמצע כף עץ, יישאר פס למספר שניות אשר לא יימחק מיד. התערובת לא אמורה לרתוח. הופעת בועיות רתיחה ראשונות היא גם סימן לזה שצריך לכבות את האש. הבישול כולו אמור לקחת כ-5 דקות.
3. מעבירים לקערה, מכסים בניילון נצמד באופן הדוק (מצמידים את הניילון לקרם עצמו) ומקררים לפחות למשך שעה.


בקרוב במחשבים הקרובים אליכם

כן, כבר הבטחתי בעבר אבל עכשיו זה רשמי – המוצר כבר בהכנה, המצלמה מוכנה בעמדה ואני כבר בוערת לכתוב לכם.
זהו זה, אני חוזרת, זה כבר עניין של ימים.

נשיקות וחג שמח. או חגים שמחים, ביטוי שהתוודעתי אליו רק לאחרונה ושמחתי לאמץ.