במדינות אחרות ישנה השלכת, הממלאה את המדרכות בעלים בשלל צבעי הקשת, ומבשרת את בוא הסתיו. אצלנו יש כמה סימנים אחרים, שהראשון מביניהם שאני נתקלת בו בכל שנה, מבשר לי ללא ספק שהוא כאן – הסתיו. לפעמים אני לא שמה לב אליו לפני הגשם הראשון, לעתים אחרות זה להתעורר מוקדם ולחפש את השמיכה בשעות הבוקר המוקדמות, שמתחילות להיות קרירות. אבל מעל כל אלה עומד סימן מובהק אחד – הקרמבו שממלא את הפיצוציות והסופר מרקטים. כשהקרמבו מגיע, כבר אין לאף אחד ספק.

יש לא מעט מתכוני קרמבו שמסתובבים ברשת ובספרי המתכונים השונים, אבל אף אחד מהם לא מדבר אלי כמו הקרמבו המקורי. כן כן, זה העטוף נייר כסף דק, זה שהביס הראשון בו ממלא את הפה בענן של מתיקות טעימה. אני אישית מעדיפה את הקרמבו שלי בטעם וניל, אבל ברור לי שכמו שאין קונצנזוס על איך אוכלים מילקי, גם לא יהיה קונצנזוס לגבי מה עדיף – קרמבו מוקה או קרמבו וניל, או על איך אוכלים את הקרמבו, לצורך העניין.

פירורי ביסקויטים

פירורי ביסקויטים

מתישהו לאורך השנים גיליתי שהקרמבו מורכב מקצף חלבונים לא אפוי. מאז הפסקתי לאכול קרמבו, באופן גורף. מזל שמאוחר יותר התחלתי להתעניין מאוד בעולם הקונדיטוריה ואז גיליתי שהחלבונים מחוממים לפני כן לטמפ' של 60 מעלות, וזה הורג את מרבית החיידקים הפוטנציאליים בהם, והידיעה הזו החזירה אותי למוטב 🙂

אז לכבוד הסתיו הבא עלינו לטובה, קבלו מתכון לקרמבו אמיתי תוצרת בית, דומה מאוד לזה הקנוי. את העוגיה אלתרתי מפירורי ביסקויט פתי בר עם תוספת – היא יצאה קרנצ'ית ומוצלחת מאוד, בעלת ארומה תפוזית עדינה ומופלאה. את המילוי הכנתי לפי מתכון של חברת פלדמן, וטעמו זהה לטעמו של המילוי המקורי. לצורך הציפוי שילבתי בין המתכון של פלדמן, שהניב תערובת סמיכה מדי ובלתי אפשרית לעבודה, עם מתכון של קרין גורן, שמוסיפה שמן לשוקולד על מנת לדלל אותו. הציפוי יוצא רך יותר מאשר זה של הקרמבו הקנוי, ולכן מומלץ לשמור את הקרמבו במקרר ולהוציא החוצה כמה דקות לפני שרוצים לאכול. מה שכן, השימוש בשוקולד איכותי, הקפיץ את הציפוי לכמה דרגות מעל הציפוי של זה הקנוי.

כמה הערות וטיפים לגבי הקרמבו:

* אני קרצתי מהבצק עוגיות בקוטר קטן מדי (כ-4 ס"מ), שלא הצליחו להחזיק כמות טובה של מלית עליהן, והיחס בין כמות המלית לכמות הציפוי היה לא מושלם. ממליצה ללכת על קוטר של 6-8 ס"מ לכל עוגיה.

* הדרך הטובה ביותר למלא את העוגיות במלית היא לזלף אותה על פניהן. אל חשש, התהליך די פשוט – לוקחים שקית זילוף, מכניסים לתוכה צנטר (פיית זילוף) חלק בקוטר 10 מ"מ, מחזיקים את היד באויר במרכז העוגיה, קרוב מאוד אליה אך לא ממש נוגע, ומתחילים לזלף. ברגע שכל בסיס העוגיה מתמלא קרם, מגביהים מעט את היד וממשיכים באותו אופן עד שיש מספיק מלית על גבי העוגיה.
לא מתחשק לכם להשקיע? אפשר גם לקחת כף גדושה של מלית ולהניח אותה על העוגיה, ולעצב באמצעות הכף מראה נאה ומסודר ככל האפשר.

* איך מצפים את הקרמובאים שלנו? פשוט ע"י טבילתם בתערובת השוקולד-חמאה-שמן (ולא הפוך – ע"י זילוף השוקולד מעליהם).

קרמבו וניל / בהשראת מתכון של חברת "פלדמן"
עבור כ-40 קרמבואים קטנים או כ- 30 בינוניים

רכיבים:
לעוגיות:

170 גרם ביסקויטים פתי-בר
100 גרם חמאה, מומסת
2-3 כפות מיץ תפוזים

למלית:
5 חלבונים
1 כוס סוכר
1 כף ג’לטין
3 כפות מים
1 כפית תמצית וניל

לציפוי:
300 גרם שוקולד
100 גרם חמאה
שמן, לדילול

הכנה:
1. מכינים את העוגיות: מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מרסקים את הביסקויטים במעבד מזון. מוסיפים להם את החמאה המומסת ומערבבים ליצירת תערובת פירורית. מוסיפים 2 כפות מיץ תפוזים, מערבבים, ובודקים האם הבצק שנוצר כבר מספיק דביק על מנת ליצור ממנו כדור. אם לא, מוסיפים את כף המיץ הנוספת, אחרת מוותרים עליה.
3. מרדדים את הבצק שנוצר, קורצים ממנו עיגולים בגודל הרצוי (ראה טיפים), אפשר ע"י כוס, או חותכן עוגיות עגול.
4. מניחים את העוגיות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה, מעבירים לתנור ואופים כ-12 דקות, או עד שהעוגיות מתחילות להזהיב.
5. בינתיים מכינים את המלית: בסיר כפול (באן מרי) מחממים את החלבונים והסוכר עד לטמפרטורה חמימה (בערך 60 מעלות צלזיוס, או עד שהסוכר נמס כמעט לחלוטין) תוך כדי בחישה. מסירים מהאש.
6. מניחים את הג'לטין והמים בקערה. משאירים כך למשך 15 דקות. מכניסים למיקרו למשך 30 שניות, מוציאים ומערבבים. מקציפים את החלבונים ומוסיפים את הג’לטין ואת תמצית הוניל. ממשיכים להקציף עד שהתערובת מתקררת, ומתקבל קצב קשה ויציב.
7. מזלפים את המילוי מעל העוגיה (ראה טיפים). מקפיאים את הקרמבואים (הלא מצופים עדיין) עד לסיום הכנת הציפוי.
8. מכינים את הציפוי: ממיסים (בסיר כפול או במיקרו) את השוקולד והחמאה. אם עושים זאת במיקרו, מקפידים לעשות את זה בכל פעם למשך 30 שניות ולערבב בין פעם לפעם, זאת כדי להימנע מלשרוף את השוקולד. מצננים את התערובת למשךרבע שעה. בשלב זה התערובת תהיה סמיכה מכדי לצפות בה את הקרמבו, נוסיף לה שמן, כף אחר כף (אני השתמשתי בערך ב-3 כפות שמן), עד שמגיעים למרקם מספיק דליל של השוקולד שיאפשר לטבול את הקרמבואים הקפואים למחצה בתוכו. טובלים כל קרמבו בתוך קרם השוקולד, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, להתקשות. שומרים במקרר, ומוציאים מספר דקות לפני ההגשה.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.

10 תגובות

  1. להגיב

    מירי

    13 בדצמבר 2008

    ענת – תודה רבה!

    שירי – גם לי ממש כיף לקרוא שאת אוהבת את הבלוג! תודה!
    תראי, לא ניסיתי בלי ג'לטין, אבל לאחרונה (למעשה ממש הפוסט הכי טרי) הכנתי קאפקייקס עם ציפוי מרנג, שכשאכלתי אותו חשבתי לעצמי שהוא מאוד יכול להתאים למילוי הקרמבו, מבחינת טעם ויציבות, ואין בו ג'לטין. הכיני לפי אותה השיטה הכתובה כאן אבל רכיבי המלית יהיו: 5 חלבונים, 1 1/4 כוסות סוכר, 1 1/4 כפיות תמצית וניל. שאר המתכון נשאר ללא שינוי. אם את מנסה, אשמח לשמוע איך יצא לך.

  2. להגיב

    שירי

    13 בדצמבר 2008

    קודם כל תודה על הבלו גהמקסים הזה ממש כיף:)
    ושאל הקטנה יש דרך להכין את הקרמבו בלי ג'לטין?
    ..זה מה שמונע ממני לאכול קרמבואים..:)

  3. להגיב

    ענת סקילי

    1 בנובמבר 2008

    נראה נהדר

  4. להגיב

    מירי

    30 באוקטובר 2008

    אוכל רחוק – תודה רבה!

    טל – המון תודה! אני אופה אותן ב- 180 מעלות, כמו שכתוב בסעיף 1 במתכון.

    הילה – התגובה שלך ריגשה אותי מאוד, תודה רבה!

    שושה – איזה כיף לשמוע שאת אוהבת את הבלוג ונהנית ממנו! הקפאתי את הקרמבואים, וגם הם עוברים הקפאה מצוין, ולא מאבדים את המרקם או את הטעם. אני לא יודעת לכמה זמן אפשר להקפיא, כי ניסיתי מקסימום למשך 4 ימים, אחרי זה לקחתי אותם לעבודה והם חוסלו מהר 🙂
    אני חיכיתי כמה דקות לפני שאכלתי מההקפאה, ככה שאני לא יודעת אם אפשר לאכול אותם ישר מהמקפיא, אבל לדעתי כן.

    צחי – אתה מקסים, תודה רבה!

  5. להגיב

    bigjack

    28 באוקטובר 2008

    פשוט מטריף את כל החושים…
    נראה נהדר

  6. להגיב

    שושה

    28 באוקטובר 2008

    אני נהנית מאוד מהבלוג שלך! יישר כוח המשיכי להקסים אותנו!
    אנחנו אוהבים להקפיא קרמבואים (בעיקר של שטראוס) ולאכול מהמקפיא זה נהדר! כדאי לנסות! הקרמבואים הקנווים עוברים הקפאה מצויין.
    לפי המתכון הזה ומנסיונך האם ניתן להקפיא את הקרמבואים? אם כן לכמה זמן? הם מאבדים מהטעם או מהמרקם אחרי ההקפאה? ניתן לאכול קפוא?
    סליחה על מבול השאלות
    שושה

  7. להגיב

    הילה

    28 באוקטובר 2008

    אני כבר חסרת סבלנות לגבי "סימנים של סתיו-חלק שני"
    לכבוד הוא לי להיות מנויה על הבלוג שלך

  8. להגיב

    טל

    28 באוקטובר 2008

    נראה מדהים!.
    הערה לגבי זה שהטעם ממלא את הפה כבר בביס הראשון – אצלי הביס הראשון הוא הביס היחיד בקרמבו. ולא כי אני טועם ולא אוהב, אלא, כי כל הקרמו נאכל כבר בביס הראשון 🙂

    המתכון בהחלט נוסף לרשימה של "מה מכינים על הילדים שבוע הבא, כשאמא באמריקה".

    אני כבר מחכה לחלק השני של הפוסט…

    אה.. ועוד משהו קטן – באיזו טמפרטורה את אופה את העוגיות?

  9. להגיב

    אני

    28 באוקטובר 2008

    שאפו !!!

הוסף תגובה

פוסטים דומים