יש חברים שמספיק שלא תדבר איתם כמה ימים, וכבר יעשו לך את שיחת "היחסים שלנו – לאן", כי אתה כבר לא שומר על קשר כמו פעם. כל כך הרבה זמן מבוזבז על דיונים בסיבה לזה שלא התקשרת בזמן האחרון.
בתור אחת שלא כל כך טובה בלשמור על קשר, אני מאוד מעריכה דווקא את החברים שאתה יכול לא לדבר איתם חודש או יותר, ולהמשיך בדיוק מאיפה שהפסקתם בפעם האחרונה. טבעי, נעים, בלי בירורים או בזבוזי זמן מיותרים.

הדס היא חברה שלי מהסוג השני. אחרי שלא נפגשנו מספר חודשים, יצא במקרה ששתינו היינו בניו יורק באותו זמן, ובילינו שם יום כיף יחד. הדס היא הראשונה מבין חברותי שאהבה את המטבח, בישלה ואפתה מאז שאני מכירה אותה. כשחבר שלה בזמנו (וכיום בעלה, ירון) קנה לה Kitchenaid, הייתי המומה מהמחיר שאנשים מוכנים לשלם עבור מיקסר 🙂

המפגש שלנו בניו יורק הזכיר לי את הקינוח הזה, שטעמתי לראשונה אצלה לפני כמה שנים. על אף הזמן שעבר מאז,  טעמו ומרקמו הקרמי והעשיר זכורים לי היטב. הוא היה ב – To do list שלי המון זמן, ולשמחתי הגעתי אליו סוף סוף, כשחיפשתי להכין קינוח מיוחד, לא עוד עוגה או טארט או עוגיות. הכנתו פשוטה עד מאוד, הוא מכיל 4 מרכיבים בלבד (אבל זהירות, בואו נגיד ש"דיאטטי" זו אחת המלים הפחות מתאימות לתאר אותו), ולאחר חיתוכו לקוביות אישיות וסידורן בתוך עטרות נייר – מקבלים קינוח חגיגי וטעים.

בתבנית, לפני הקירור

בתבנית, לפני הקירור

כמה הערות וטיפים לגבי הפאדג':

* שוקולד לבן נוטה להישרף בקלות רבה, לכן אני ממליצה להמיס את אותו מעל ביין מארי (סיר מעל סיר ששמים על האש, כאשר בסיר התחתון יש שכבה דקה של מים ובסיר העליון שמים את השוקולד להמסה) ולא במיקרו.

* במקור כתוב במתכון לעשות שימוש בשקדים מולבנים שלמים. אני החלפתי באגוזי פקאן כי זה מה שהיה לי במזווה באותו רגע, תרגישו חופשי להחליף בסוגי אגוזים אחרים בלי חשש – אגוזי מקדמיה יילכו כאן נהדר, אגוזי מלך גם יתאימו לעניין, ופקאנים מסוכרים בכלל יעלו את הקינוח הזה לרמה אחת מעל.

* השתדלו להכניס כמה שפחות אויר לתערובת בעודכם מערבבים אותה. אני שיחקתי איתה לא מעט למען התמונות, וזו הסיבה שנוצרו לי לא מעט בועות אויר על פניה. השיטה של לדפוק את התבנית בשיש, שעובדת נפלא כשרוצים לשחרר בועות אויר מתערובות של עוגות לפני האפיה, לא עובדת כאן היות שהתערובת מאוד דביקה וכולאת את האויר בפנים.

קוביות פאדג' שוקולד לבן, ריבת חלב ואגוזי פקאן / שי לי ליפא אנג'ל
כ- 35 ריבועי פאדג', תלוי בגודלם

רכיבים:
500 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות או קצוץ גס
150 גרם (1/2 כוס) ריבת חלב
80 מ"ל (1/3 כוס) חלב
100 גרם (1 כוס) אגוזי פקאן קצוצים גס

הכנה:
1. ממיסים שוקולד לבן מעל ביין מארי (ראה טיפים) עד לקבלת משחה אחידה.
2. מוסיפים ריבת חלב וחלב ומערבבים היטב במטרפה ידנית, מבלי להוריד את הקערה מהאדים. אם נוצרים גושים או גרגרים, ממשיכים לערבב עד לקבלת ממרח חלק ואחיד.
3. מוסיפים את האגוזים, מערבבים ויוצקים לתבנית אלומיניום חד פעמית בגודל 22 על 17 ס"מ, ומעבירים למקרר למשך הלילה.
4. חותכים לריבועים בגודל 3 ס"מ ושומרים במקפיא.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

20 תגובות

  1. להגיב

    ענבל

    26 ביוני 2011

    זה פשוט מדהים כי שלושת הדברים האהובים עליי, וכולם יודעים את זה, הם:
    שוקולד לבן
    פקאן מסוכר
    וריבת חלב
    אין מצב שאני לא מנסה את המתכון האלוהי הזה!

  2. להגיב

    עדי

    2 באוקטובר 2010

    היי מירי,
    אני חדשה באתר שלך ואין לי מילים לתאר את היופי הזה!
    את ממש מדהימה ורואים שאת נותנת את כל כולך בכל מתכון – את ממש עושה לי את הימים האחרונים :D.
    כבר הספקתי להוסיף למועדפים מספר לא קטן של מתכונים בתקווה שאני אכין אותם,
    כי גם לי יש רשימה ארוכה של must ואני משתדלת… 🙂
    רציתי לשאול לגבי הפאדג' ריבת חלב- האם הקינוח לא מתוק באופן מוגזם? זה פשוט נראה לי מרוכז ואני דאגנית בקטעים האלה חחח 😉 (למרות שנראה לי שהוא מתוק ומוצלח לאור התגובות הנפלאות).
    אז שוב תודה ובהצלחה עם האתר העתידי!

  3. להגיב

    עדי

    2 באוקטובר 2010

    היי מירי,
    אני חדשה באתר שלך ואין לי מילים לתאר את היופי הזה!
    אני ממש מדהימה ורואים שאת נותנת את כל כולך בכל מתכון – את ממש עושה לי את הימים האחרונים :D.
    כבר הספקתי להוסיף למועדפים מספר לא קטן של מתכונים בתקווה שאני אכין אותם,
    כי גם לי יש רשימה ארוכה של must ואני משתדלת… 🙂
    רציתי לשאול לגבי הפאדג' ריבת חלב- האם הקינוח לא מתוק באופן מוגזם? זה פשוט נראה לי מרוכז ואני דאגנית בקטעים האלה חחח 😉
    אז שוב תודה ובהצלחה עם האתר העתידי!

  4. להגיב

    יערה

    23 במאי 2009

    היי מירי וכולם,
    הכנתי את הפאדג' והוא היה הצלחה!! מתוק עד כדי 'אני חייבת רק עוד קובייה אחת' ומושלם לחגיגה של 'פעם בשנה מותר'..
    להערכתי רצוי לחתוך את הפאדג' כשהוא חצי קפוא, כיוון שאצלי נמס מהר מאד ביום חם ובמטבח ללא מזגן. מהמסה שכבר לא היה ניתן לחתוך לקוביות חתכתי לפיסות קטנות והשתמשתי כמלית לטראפל שוקולד-קפה. אם כבר שחיתות- אז עד הסוף!
    (את יכולה לראות תמונות בפורום חלבי בתפוז)
    תודה על המתכון הממכר ;-),
    יערה

  5. להגיב

    מיכל

    19 במאי 2009

    שלום מירי,
    ניסיתי את הפאדג' ויצא מאוד טעים, הבעיה היא שהוא אכן נדבק לתבנית החד-פעמית והיה מאוד קשה להוציא אותו.. כבר חשבתי שהבעיה היא אצלי ואולי הייתי צריכה לשמן את התבנית או משהו, אבל עכשיו ראיתי את מה שיערה כתבה ואת תשובתך, אז אני אנסה שוב עם נייר אפייה.
    בכל זאת יש לי שאלה, באיזה שלב הוצאת את הריבועים מהתבנית והנחת אותם בגביעי הנייר- אחרי הקירור או אחרי ההקפאה?
    יכול להיות שהשאלה הזאת נובעת מהעובדה שהשתמשתי בתבנית חד-פעמית והפאדג' נדבק והיה מאוד קשה להוציא את החתיכות לאחר ההקפאה…
    בכל מקרה, יצא מעולה ואני מתכוונת להכין את זה שוב בקרוב אז אני מחכה לתשובה:)

  6. להגיב

    lara

    10 במאי 2009

    מירי, תודה!
    מאוד אהבת' את המתכון. אני הכנתי בזמנו פאדג' שוקולד מריר ו זה היה מקסים.
    lara

  7. להגיב

    יערה

    9 במאי 2009

    מירי תודה על תשובתך, אכין בקרוב!
    סופשבוע נעים,
    יערה

  8. להגיב

    סימה

    7 במאי 2009

    אוקיי, אז הכנתי את הפאדג' בהפתעה לבעלי שמשוגע על ריבת חלב. מעבר לעובדה שזה לוקח בערך שלוש דקות של הכנה, שזה כבר מוסיף לפאדג' הזה נקודות, יש לציין שהוא יצא טעים בצורה פשוט מושלמת.תודה!

  9. להגיב

    fairy_mi

    5 במאי 2009

    ממתק נפלא, נראה טעים
    והתמונות שובות לב!

  10. להגיב

    idan

    5 במאי 2009

    יקירתי-בהחלפה של חלב בשמנת מתוקה יוצא יופי של טרפלס כבד וטוב – זה בידיוק מה שקורה כשחסר מצרכיים ומנסים לאלתר, ככלל משחר ילדותי רבת חלב היה חלק בילתי נפרד מהתזונה היומית- ככה זה כאתה בן להורים ארגנטינים חחחחח

  11. להגיב

    מירי

    3 במאי 2009

    אריאלה – כיף מאוד לראות אותך כאן! לא הספקתי להגיב על תגובות שהשארת בפוסטים קודמים, אז אני אומרת לך כאן במרוכז תודה ענקית על כל המלים המשמחות והמחמיאות שכתבת!
    אני מאוד מסכימה איתך לגבי החברים מהסוג הראשון, גם אני משתדלת מאוד להימנע מאנשים כאלה.

    יוס – אני מקווה שמצאת מהר שוקולד 🙂

    יערה – אני השתמשתי בתבנית פיירקס קטנה, אז אכן ריפדתי אותה בנייר אפיה כי פחדתי שיידבק. חשבתי שבתבנית חד פעמית, גם אם קצת קשה לשחרר את הפאדג', אין בעיה לעזור לו לצאת, כי התבנית גמישה ובמקסימום גם אפשר לקלף אותה ממנו. אבל כדי ללכת על בטוח אפשר לשים נייר אפיה בכל מקרה.

    הילה – מדהים בכמה מעט מלים אפשר לחמם לב של בן אדם, תודה רבה רבה! גם אני התגעגעתי 🙂

    סימה – ברוכה הבאה ותודה רבה על המחמאות! שמחה מאוד שאת אוהבת את הבלוג, ומקווה שזה ימשיך כך 🙂

    יעל – כיף לשמוע שניסית ואהבת, ותודה רבה על השבחים בבלוג שלך!

    ביגל יקרה – המון תודה! ותודה שחלקת איתי את התחושה שהשרתה עלייך התמונה, אני לא חשבתי על זה ככה עד שכתבת את זה, ואני אוהבת לראות תמונות גם מזויות ראיה של אנשים אחרים, זה תמיד מעניין.

  12. להגיב

    beagle

    2 במאי 2009

    נפלא – התמונה של ריבת החלב בספל הלבן… מדהים.
    מעביר תחושה של גם דביק וגם נקי באותו פריים 🙂
    ועכשיו בא לי מתוק.

  13. להגיב

    יעל א.

    1 במאי 2009

    Yes, I cannot spell my own name. (Really I'm using an American keyboard and I am not used to typing in Hebrew…)

  14. להגיב

    יאל א.

    30 באפריל 2009

    תרגמתי לאנגלית באתר שלי. זה יצא ממש טעים!

  15. להגיב

    סימה

    30 באפריל 2009

    טוב, אני גם מאוד אוהבת להכין קינוחים, ותמיד מחפשת עוד בלוגים, עוד ספרים, עוד מתכונים בכל פינה. יש לציין שהבלוג הזה כייפי ומקסים, ומלא מתכונים שעושים חשק לרוץ למטבח ולהתחיל לנסות (ודי בטוח שלשבת הקרובה אני אכין משהו מפה)ותמונות שעושות חשק לאכול את מה שעוד לא הספקנו להכין:). במקרה ממש גיליתי את הבלוג, ומזל….
    תמשיכי להיות כזאת מעולה

  16. להגיב

    הילה

    30 באפריל 2009

    כמה שאני התגעגעתי אליך
    מקסים כמו תמייייד

  17. להגיב

    יערה

    30 באפריל 2009

    היי,
    נראה טעים ומושחת להפליא.
    האם ריפדת את תבנית האלומיניום בנייר אפייה (חשבתי שכך זה נראה בתמונה) או שלא צריך והפאדג' התנתק מהתבנית בקלילות?

    תודה,
    יערה

  18. להגיב

    יוסי מלמד

    30 באפריל 2009

    יווו מירי .. על הבוקר לראות כזה דבר מושלם..
    אני צריך למצוא עכשיו שוקולד איפשהו!!!!
    טוב ביי.. אני הולך לחפש.
    צ'או

  19. להגיב

    אריאלה פיקסלר אלון

    30 באפריל 2009

    אגב… גם לי היו כמה חברות מהסוג הראשון (ולמה היו? כי הן בפרוש היו, לא עוד).
    מי שלא מוכן או מוכנה להבין שחברות איתי זה לא אומר לעבור דירה לוורידים של הצד השני אז זה בחזקת "תודה, אבל לא תודה".

  20. להגיב

    אריאלה פיקסלר אלון

    30 באפריל 2009

    נפלא!
    את המתכון הזה אני הולכת לנסות.
    אני מכירה אותו בוורסיות מעט שונות, אך התוצאה נראית כה מושלמת שזה בהחלט מדגדג לי לנסות.
    התמונות מרהיבות.
    יופי של פוסט!
    תודהיקירה.

הוסף תגובה

פוסטים דומים