רושם בקלות. והטעם הנפלא? כלול!

בשבת לפני שבועיים אירחנו את האחים של אבי ובנות זוגם לצהריים על טהרת הפסטה הביתית, שאבי ואני מכינים בהנאה בכל שבת זה מכבר. שלבי הרכבת התפריט עבור ארוחה עתידית הם בבחינת דוקטורט בשבילי, במהלכו אני יכולה למצוא את עצמי נוברת בספרים ובאתרים הלוך ונבור, בחיפוש אחר שילוב מנות מושלם, שיתאים לעונה, לאורחים ולהזדמנות.

הארוחה הזו הייתה שונה. בניתי אותה על הדרך. המנה העיקרית הייתה ידועה מראש – פסטה טריה במבחר רטבים. לאחר סריקה מהירה של תכולת המקרר וקבלת מבט ארוך מהחצילים במגירת הירקות, שממש זעקו אלי להשתמש בהם כל עוד הם צעירים ויפים, הייתה לי גם מנה ראשונה ברשימה. ויותר טוב מזה, הייתה לי מנה ראשונה שהשלימה מצוין ג'בטות שאור שהפכו לדיירות קבועות אצלנו בארגז הלחם (ולא, אין לנו באמת ארגז לחם, אבל זה נשמע נחמד 🙂 )

לגבי מנת הקינוח בארוחה בטח הייתי יכולה להתלבט שנים, אבל הילד (זה הכינוי שנתתי לאחיו הקטן של אבי, בחור מקסים שאי אפשר שלא להישבות בקסמיו מיד כשפוגשים אותו) הציל את המצב כשהוא ביקש שאכין טוויל שוקולד ממולא בגלידת וניל. טוויל זו בעצם עוגיה דקיקה וקריספית, שאפשר להכינה במגוון טעמים ובמגוון רב של צורות, חלקן בזכות גמישותה בעת צאתה מהתנור. בין השימושים הרבים שאפשר לעשות בה נמצאים עיצוב צורתה של העוגיה לצורת סיגר וזילוף קרם במגוון טעמים לתוכה, אפשר לעצבה כקערית ולהשתמש בה כוופל לגלידה, אפשר להרכיב ממנה קינוח מיל-פיי ובין כל שתי עוגיות לטמון את כל העולה על רוחנו, אפשר להשתמש בה כבסיס דק לטארטלטים או לפטיפורים (קינוחי ביס) שונים.

 טיפים והערות לגבי הטווילים:

* זמן האפייה שלהם קצר עד מאוד (3-4 דקות), מומלץ להיות קרובים לתנור בדקות אלה ולהיות עם היד על הדופק, על מנת לא לייבש את הטווילים יותר מדי, ואז הם כבר לא יהיו גמישים ולא יקבלו את צורת הכלי שנניח אותם עליו.

* לשם הרמת הטווילים מהתבנית יש להצטייד מראש במרית דקיקה שאפשר יהיה להשחילה מתחת לעוגיות על מנת לחלצן ממנה בקלות.

* ניתן להכין את תערובת העוגיות עד 3 ימים לפני האפיה. שומרים במקרר מכוסה בקפידה (על מנת שהתערובת לא תספוג ריחות וטעמים של מוצרים אחרים הנמצאים במקרר).

* גיוון לצורת העוגיה: כורכים בעדינות כל עוגיה מסביב למערוך לקבלת צורה מעוגלת המזכירה קונכיה (לפחות לי 🙂 ).

טוויל שוקולד / פייר הרמה
עבור כ-15 עוגיות בקוטר 10 ס"מ

רכיבים:
70 גרם (1/2 כוס) קמח לבן רגיל
30 גרם (5 כפות) אבקת קקאו, רצוי הולנדי
100 גרם חמאה, בטמפ' החדר
100 גרם אבקת סוכר, מנופה
3 חלבונים, בטמפ' החדר, מעורבבים קלות רק כדי להפרידם מעט

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 165 מעלות.
2. מנפים את הקמח ואת אבקת הקקאו יחד לקערה ומניחים בצד.
3. בקערה בינונית בגודלה טורפים יחד חמאה ואבקת סוכר עד לקבלת מרקם קרמי ואחיד.
4. תוך כדי ערבוב מתמיד מוסיפים את החלבונים לאט לאט (לא בבת אחת) פנימה. התערובת עשויה להיפרד (למשהו דמוי קוטג') בשלב זה, וזה בסדר. היא תתאחד מחדש בשלב הוספת החומרים היבשים.
5. לאחר הטמעת החלבונים בתערובת מוסיפים את תערובת הקמח ואבקת הקקאו. מערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מניחים כפות גדושות מהתערובת על מגש אפייה מרופד ביריעת סיליקון, במרווחים של כשמונה סנטימטר זו מזו. משטחים ע"י תנועה עגולה בעזרת החלק התחתון של הכף ויוצרים עיגולים בקוטר של כשבעה סנטימטרים.
7. אופים במשך כחמש-שבע דקות, או עד שהמרכז של כל עוגייה יבש.
8. מוציאים מהתנור ובעזרת מרית דקה מורידים כל עוגייה בנפרד. מניחים כל עוגיה על תחתית של כוס הפוכה שהכנו מבעוד מועד (ראה פסקה אחרונה בפוסט, לפני הטיפים), ו"עוזרים" לה בעדינות, בעזרת הידיים, "לחבק" את הכוס עד כמה שאפשר.
אם העוגיות נהיות פריכות מדי לכיפוף, מחזירים אותן למגש האפייה ומכניסים לתנור למשך כמה שניות.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.