המתיקות שבתחתית רול הקינמון

מירי

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

בכל שנה החורף שמגיע תופס אותי קצת לא מוכנה. על אף שנולדתי בחורף, ומזג אויר אפרורי דווקא נועם לי מאוד, החשיכה שיורדת כל יום הרבה יותר מדי מוקדם, הקור וסרבול הלבוש שהוא גורר עמו – כל אלה לא תורמים למצב רוחי בעונה זו של השנה. וכך אני מוצאת את עצמי לא פעם פונה להכין משהו מתוק, שהרי מתוקים הם קטליזטורים נפלאים לשיפור כל מלנכוליה (טוב, נו, כמעט כל מלנכוליה)..
רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

החורף מתחבר לי במיוחד לשמרים, על אף שדווקא עונת הקיץ מתאימה יותר לעבודה איתם, במידה ומה שמחפשים הוא תהליך תפיחה מהיר יחסית. אבל בחורף אנחנו גם מוצאים את עצמנו יותר בבית, כשמזג האויר לא מאפשר יותר מדי בילויים מחוצה לו, אז דווקא לימים האלה, "פרוייקט שמרים" כלשהו הוא פשוט קלאסי.

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

את המתכון לקטנות והנפלאות האלה קיבלתי מחברה של חברה, לפני למעלה משנה (מעיין, תודה רבה על שחשבת עלי!). היא הצליחה לרשום אותו תוך כדי תוכנית של מרת'ה סטיוארט, שעשתה ספיישל מתכונים מוצלחים במיוחד וסיפרה לי שמאז היא מכינה אותו המון והוא ממש מוצלח. חיפשתי אותו גם באתר של מרת'ה, והתמונה שם לא הותירה מקום לספק – אני הולכת להכין אותן! כעבור שנה וקצת סוף סוף הגעתי גם לממש את איומיי..

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן
רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

שורה תחתונה: המתכון כאן הוא של מה שנקרא "sticky buns" – שהן בעצם רולים של קינמון עטופים בשכבת קרמל (ופקאן במקרה שלנו) מושחתת לחלוטין. הבצק של הרולים נהדר לחלוטין לעבודה, ומהמתכון הזה ימשיכו איתי הלאה רק הבצק והמלית שביחד יוצרים רולים של קינמון רכים כמו כרית וריחניים כמו מאפיית גורמה בשעות הבוקר המוקדמות – בהן כל הקסם קורה. מעטפת הקרמל והפקאן הייתה בעיני כבדה מדי וגרמה לכל העסק להיות מתוק באופן מעיק (ואני לא מוציאה מפי את השילוב הזה בקלות דעת). אנשים בעבודה שטעמו דווקא אהבו את השלם, אבל בשבילי – רק חלק מחלקיו בבקשה!

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

מי שרוצה בכל זאת להכין איזה טופינג לחבר'ה הרכים האלה, עומדות בפניו 3 אופציות:
1. להכין את הציפוי המקורי, אך לחצות את הכמות של כל הרכיבים בו. אל דאגה, עדיין יהיה מספיק כדי לכסות בכל טוב כל לחמנייה.
2.  מוזמן להכין ציפוי מסורתי של  גבינת שמנת, לפי אחד מיני אלפי המתכונים שמופיעים לזה ברשת.
3. אפשרות נוספת היא לצפות אותם באבקת סוכר מעורבבת עם מעט חלב (להתחיל מכף חלב אחת ל-100 גרם אבקת סוכר ולהוסיף לפי רמת הסמיכות הרצויה) וטיפה או שתיים מיץ לימון, ליצירת ציפוי דומה לזה של דונאטס.

נ.ב. כמו  בכל מתכון (אבל כאן במיוחד), חשוב מאוד לקרוא מתכון זה עד הסוף לפני שמתחילים להכין את הרולים.

רולים של קינמון בציפוי קרמל ופקאן

רולים של קינמון מצופים בקרמל פקאן / עיבוד קל למתכון של מארק, התארח בתכנית של מרת'ה סטיוארט
עבור 12 רולים בתבנית מאפינס בגודל רגיל

רכיבים:
לבצק:

7 גרם (כף שטוחה) שמרים יבשים
120 מ"ל (1/2 כוס) מים חמימים
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים
65 גרם (1/3 כוס) סוכר
50 גרם חמאה רכה
25 גרם שמנת מתוקה
1 כפית מלח
1 ביצה גדולה
560 גרם (4 כוסות) קמח לבן רגיל

למלית:
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
4 כפיות קינמון טחון
60 גרם חמאה רכה

לציפוי (מושחת לחלוטין, ראו טיפים להפחתת השחיתות):
100 גרם חמאה
1 וחצי כוסות סוכר חום בהיר (דמררה)
4 כפות סירופ תירס בהיר או סירופ גלוקוזה
1 וחצי כוסות חצאי אגוזי פקאן

הכנה:
1. מכינים את הבצק: בקערה גדולה מערבבים קמח ושמרים היטב. מוסיפים את כל שאר החומרים ולשים (ידנית או במיקסר) עד לקבלת בצק אלסטי וחלק (כ-5 דקות במיקסר ו-10 דקות ידנית). מוציאים את הבצק מהקערה, יוצרים ממנו כדור בעזרת הידיים, מקמחים קלות את הקערה שבה הוא יתפח. שמים את הבצק בקערה, מניחים את הקערה במקום חמים ונותנים לבצק לתפוח עד אשר הוא מכפיל את נפחו (בחורף זה יכול לקחת גם שעתיים וחצי).
2. מוציאים את האויר מהבצק התפוח בעזרת מכת אגרוף, לשים אותו מעט ויוצרים שוב כדור. נותנים לו לתפוח שוב עד להכפלת הנפח (כשעה, לעתים יותר).
3. מכינים את הציפוי: משמנים היטב שקעים בתבנית מאפינס סטנדרטית. בסיר בינוני ממיסים חמאה על חום בינוני, מערבבים פנימה את הסוכר החום, הסירופ (תירס או גלוקוזה) ואת אגוזי הפקאן. מבשלים עד אשר הסוכר נמס לגמרי. מערבבים היטב ומחלקים (מיד, מבלי לתת לתערובת להצטנן) באופן שווה בין 12 שקעי תבנית המאפינס.
4. מכינים את המלית: בקערה קטנה מערבבים סוכר וקינמון ומניחים בצד. מוציאים שוב את האויר מהבצק שתפח שנית. על גבי משטח מקומח מרדדים את הבצק לריבוע בגודל 30 על 30 ס"מ. מורחים באופן אחיד את החמאה הרכה על גבי הבצק (עושים זאת על מנת שתערובת הסוכר והקינמון יידבקו לבצק ולא ייפלו לנו החוצה) ומפזרים מעל את תערובת הסוכר והקינמון שהכנו קודם.
5. מגלגלים את הבצק לגליל באופן הדוק. פורסים אותו ל-12 פרוסות שוות בגודלן. מנתקים את תחילת הקצה החיצוני של כל רול קינמון, מושכים אותה לכיווננו (לא חזק מדי, שלא ייקרע הבצק) ומצמידים אותה לתחתית הרול. אנחנו עושים זאת על מנת שהרולים לא ייפתחו במהלך האפיה. מניחים כל רול בתוך שקע בתבנית המאפינס, על גבי הציפוי שהכנסנו קודם (לא דוחסים את הרול לשקע, רק מניחים ועוזרים לו קלות להשתחל פנימה, אם צריך).
6. מחממים תנור ל – 175 מעלות. נותנים לרולים המוכנים לתפוח 45 דקות.
7. אופים את הרולים כ-30-35 דקות, או עד שהם מזהיבים. מוציאים מהתנור ומיד הופכים את התבנית על גבי צלחת או קרש חיתוך גדולים מספיק. נותנים לתבנית לעמוד הפוכה 2 דקות על גבי הצלחת/קרש מבלי להזיז כלל! (בשלב זה הרולים כולל הציפוי שלהם אמורים להתנתק מהתבנית ולגלוש אל הצלחת/קרש).
8. מסירים את התבנית והופה! איזה יופי נפרש לנגד עינינו!

26 תגובות

  • שונט

    25 בדצמבר 2009 at 7:17

    ואוווו איזה ריחות וטעמים על הבוקר!!!אין כמו ריחות שמרים ..זה מעלף

    מתכון מקסיםםםם!!!

    תודה רבה.

    שונט

  • קרן

    25 בדצמבר 2009 at 7:27

    הי, איזה פוסט מקסים!

    שאלה – כאשר אופים ללא התחתית השחיתותית, האם גם כדאי לאפות בתבנית שקעים של מאפינס או שניתן לאפות על גבי תבנית תנור רגילה?

    תודה!

  • אתי

    25 בדצמבר 2009 at 7:51

    האתר שלך מקסים ,מאוד נעים לעין
    אין כמו מתכונים של מרתה לתרגום בעברית
    ינוסה בקרוב
    תודה

  • Winnish

    25 בדצמבר 2009 at 10:44

    פשוט מקסים

    אני מאד אוהבת לעבוד עם בצקי שמרים, וגם אוהבת מאד את המתכונים של מרתה סטיוארט לעוגות ועוגיות.
    זה יופי של מתכון, והתמונות שלך וההסברים נפלאים!

  • שירלי נמש

    25 בדצמבר 2009 at 11:02

    נראים נפלא ה – sticky buns שלך. אחידים ומושלמים.
    מבאס לשמוע שהציפוי לא משהו, הוא תמיד נראה לי כ"כ מפתה.
    שאפו על פוסט משגע ותמונות מרהיבות!
    כיף לראות שחזרת במלוא המרץ 🙂

  • beagle

    25 בדצמבר 2009 at 15:05

    הם נראים מדהימים, ובהחלט חורפיים. גם אצלי שמרים מתחבר בראש לחורף.
    אולי זה בגלל שמאפה שמרים תמיד טעים יותר כשהוא חמים, ובקיץ דווקא מתחשק דברים קלילים וקרים.

    פוסט נהדר!

  • טוראית ללי

    25 בדצמבר 2009 at 16:31

    נראה מעולה! לא בדיוק מה שאני אוכלת בימים האחרונים…
    מה לגבי משלוח לניצנים?

    מתגעגעת וד"ש לכולם!

  • איריס

    25 בדצמבר 2009 at 16:51

    פוסט מדהים !
    אם יש משהו שאני הכי אוהבת זה בצק שמרים..
    בזה הרגע נחות להן לחמניות שמנמנות מבצק שמרים..
    כשאני מכינה רולים כאלה (ולא משנה מה המילוי ) תמיד הם נשפכים ומתעלפים להם בתבנית..
    אנסה את שלך, הם נראים כל כך מגרים!!
    אגב, העיצוב החדש מקסים.

  • נטלי

    26 בדצמבר 2009 at 0:40

    אמאלה, כמה שזה נראה טוב. זה לא חוקי התמונות האלה… נראה מדהים.

    נטלי

  • fairy_mi

    26 בדצמבר 2009 at 17:57

    אחחחחחחחח
    הרגתי אותי עם התמונות הללו…
    וכל מה שמתחשק לי זה לזלול בצק מהביל עם רוטב קינמון קרמלי נוטף ממנו…
    אבל פנטזיות לחוד ומעשים לחוד
    ולכן כל שנותר הוא להמשיך ולפנטז…
    המתכון נראה משגע
    והצילומים מפילים על הרצפה כהרגלך.
    עם מתוקים כאלה ודאי וודאי שהחורף נראה הרבה יותר מנחם…

  • רונה

    27 בדצמבר 2009 at 14:08

    7 גר' שמרים יבשים = כמה גר' שמרים טריים?
    וכמה מ"ל הם 25 גר' שמנת מתוקה?

  • מירי

    27 בדצמבר 2009 at 19:17

    שונט, קרן, אתי, Winnish, שירלוש, ללי קטנה, איריס, נטלי ופיירי – מלא תודה, אתן מקסימות וכיף גדול לקרוא את התגובות שלכן!

    קרן – אם אופים את הרולים בלי הקרמל, אין שום בעיה להניח אותם פשוט על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה.

    רונה – לשם המרה בין שמרים יבשים לטריים מכפילים את כמות היבשים ב- 2.5-3. שימי 20 גרם טריים במקרה הזה.
    שמנת מתוקה קרובה מספיק למים לצורך העניין ולכן 25 מ"ל זו הכמות שאת צריכה לשים.

  • יעל

    31 בדצמבר 2009 at 11:49

    שאלה – הסירופ תירס/גלוקוזה בציפוי הכרחי?

  • ערן מחלו

    31 בדצמבר 2009 at 21:03

    נראה פגז
    שתהיה שנה טובה

  • עדי ודב

    2 בינואר 2010 at 11:42

    מעולה!
    הכנתי ללא הציפוי, רק את הרולים עצמם.
    הבצק ממש נהדר.
    אני חושבת שיהפוך למתכון הקבוע שלי במקום הבצק של קרין גורן עם האינסטנט פודינג.

  • מירי

    4 בינואר 2010 at 9:43

    יעל – סירופ הגלוקוזה מעניק את המרקם החלק לציפוי, ע"י כך שהוא מונע מגבישי הסוכר להתגבש בחזרה לגבישים אחרי שנמסו ולאחר מכן הצטננו מעט. אז הכרחי? למרקם ולמראה בלבד בואי נגיד כך.

    ערן – תודה רבה, שנה מצוינת!

    עדי ודב – שמחה מאוד לשמוע שהכנתם ואהבתם, תודה רבה על שחזרתם לספר! גם אני מאוד אוהבת לעבוד עם הבצק הזה.

  • סיון

    7 בינואר 2010 at 18:34

    חשבתי לעצמי שהתמונות מדהימות, אבל אז ראיתי את זה פנים מול פנים, וגם אכלתי – מה שהכי הרשים אותי זה שזה נראה קנוי לגמרי. פשוט רול מושלם, וטעים כל כך!

  • א אוהל

    8 בינואר 2010 at 18:05

    נראה נפלא. מזכיר לי את ה-cinnabons אהוביי האמריקאיים. האם בלי הציפוי הקטנים החמודים האלה גם יחליקו בקלות מתבנית המאפינס?

  • שף פרטי

    25 בינואר 2010 at 1:36

    קודם כל לדעתי קיים בך עוד כישרון ושמו צילום, באמת תמונות מרהיבות למדי.

    נראה מעולה אני בספק אם לי יצא באותה רמה העניין הזה כשאני ישלוף אותו מהתנור אבל נחכה ונראה!

  • מירי

    2 בפברואר 2010 at 11:24

    היי א אוהל, כן, עם יחליקו החוצה בלי בעיה גם ללא הציפוי (בדומה לאיך שעוגת שמרים רגילה נחלצת מתבנית אינגליש למשל), בהינתן שמשמנים את השקעים כראוי (ובמקרה הזה אולי אפילו הייתי מפזרת מעט סוכר בכל שקע).

    שף פרטי – תודה רבה על המחמאה! מקווה שיצאו לך טעימים טעימים ויפים יפים!

  • איריס

    10 בפברואר 2010 at 16:17

    הי הכנתי עכשיו בלי האגוזים מלמטה..
    אבל בהמלצתך פיזרתי מעט סוכר בשקעי התבנית
    (הציפוי עם האגוזים יצא גוש אחד קשה אחרי שקצת התקרר, אז לא השתמשתי בו.)
    יצאו לי טעימים בטירוף אבל לא יפים כמו שלך… בפעם הבאה..

  • מירי

    11 בפברואר 2010 at 19:08

    היי איריס, תודה שחזרת לעדכן. לא אמורים לתת לציפוי להתקרר, אלא מעבירים אותו כמו שהוא לתבנית השקעים. נראה לי שזה ברור במתכון אבל אני אחדד את זה בכל זאת.
    שמחה שאהבת את הרולים!

  • מטי

    24 ביולי 2010 at 22:52

    הי מירי,

    אני מאוד אוהב את הבלוג שלך, כתוב בטעם טוב והמתכונים בטעם מצוין…
    אין ספק שאצלך גם הקנקן וגם מה שיש בו נפלאים.

    הרולים האלה הם ההתנסות הראשונה שלי עם בצק שמרים אחרי נסיון לא מועט באפיה וההדרכה המדויקת של המתכון שלך הפכה את הנסיון למוצלח ביותר.

    ממש טעים! כולם מלקקים את האצבעות

    [IMG]http://grab.by/5zqv[/IMG]

  • נורית

    2 באוקטובר 2010 at 21:36

    מעריצה שלך כבר המון זמן!
    וחייבת לציין שכל מתכון שלך יוצא מעולה, אני חובבת אפייה בעצמי אבל עם שמרים היה לי ניסיון פחות טוב, אבל משום שאני יודעת שהמתכונים שלך מדוייקים ניסיתי ובהחלט יצא נפלא!
    מזל טוב על התינוק!
    מחכה למתכון הבא בקוצר רוח:)

  • אפרת

    12 בדצמבר 2010 at 10:35

    הכנתי הסופ"ש – אומנם לא לוקח לא מעט זמן, אבל כשהבאתי לארוחת שבת אצל סבתא של חבר שלי, הם אמרו לי: "עכשיו את יכולה לקבל אותו" (את החבר 🙂

  • סונה

    5 ביוני 2012 at 14:11

    אני חייבת לנסות את המתכון, נראה פשוט טוב, שאלה אחת אבל, אם רוצים קרם וניל מלמעלה במקום הקינמון יש לך מתכון?
    תודה 

התגובה לפוסט

האימייל לא יוצג באתר.

הפוסט הקודם הפוסט הבא