קרפים

הולי קרפ!

20 בספטמבר 2013 23 Comments

השנה וכמה חודשים האחרונים עברו עלינו בסימן של שינויים קולינאריים. למעשה מדובר בשינוי אחד, אבל זה שינוי כל כך משמעותי שהוא מרגיש כמו כמה שינויים ביחד.

אבי הפך להיות טבעוני.

וכן, אמירה כזו שנאמרת על בעלה של בעלת בלוג אפייה מצריכה שורה נפרדת. ולא, אנחנו לא מדברים כאן על צמחונות, אלא על טבעונות. כלומר אבי הפסיק לאכול כל מוצר שבא מן החי, שזה בגדול אומר לנו בשר, ביצים וחלב וכל נגזרותיהם. זה קרה בערב אחד באמצע יולי, בזמן שאני יצאתי לארוחה עם חברות. אבי צפה בסרט של גרי יורופסקי, שהיכה הרבה גלים בארץ ובעולם. כשחזרתי הוא סיפר לי על זה בקצרה ואמר שהוא החליט לשקול את צעדיו בתקופה הקרובה בעקבות כל המידע החדש הזה. יום למחרת הכנתי ארוחת ערב ואבי ביקש שאכין פסטה ברוטב עגבניות. ״רוזה?״, שאלתי בהשתאות, בחושבי שאולי הוא התבלבל, שהרי רוטב עגבניות מעולם לא הייתה הבחירה הראשונה (או העשירית) של אבי. ״לא, רק עגבניות״, הוא ענה בחיוך, חיוך שעוד לא קישרתי לסיפור הערב הקודם. הכנתי את הפסטה ואת הרוטב שלה, ולסיום כמובן גירדתי מעל כמות נאה של גראנה פדנו (סוג הפרמזן האהוב עלינו ביותר), שפעם היינו צורכים ממנה 300 גרם בשבועיים, והיום מעלה עובש לאיטה במקרר שלנו. הגשתי את האוכל לשולחן הערוך והתיישבתי לאכול, מורעבת. ״זה פרמזן?״, שאל אבי בפליאה, כאילו לא בכל פעם שאנחנו אוכלים פסטה אנחנו מגרדים עליה אוורסטים של פתיתי פרמזן. ״כן, בובי״.. עניתי אני.

אבי דחף את צלחת הפסטה ממנו והלאה. נעלבתי. "מה קרה, בובי?" שאלתי. "זה עם גבינה, אני לא יכול לאכול את זה" הייתה תשובתו.
"אבל חשבתי שאתה רק שוקל את צעדיך", השבתי אני.
"אחרי מה שראיתי, אני לא רוצה ולא יכול לגעת בזה יותר".
הערב הזה היה תחילתו של מסע, מסע שכלל הרבה לימוד והעמקה מצד אבי, ובמקרים הלא קשים מדי לצפייה, גם שלי, בסבלם של בעלי החיים בשירות האדם.
מאז עברו שנה וחודשיים.
היו אנשים בהתחלה שהתייחסו לזה בתור עניין חולף. הם לא מכירים את אבי.

בהתחלה היה אבל קל. שהרי אוכל היה אחד מתענוגותינו הגדולים כזוג, מסעדות וארוחות חגיגיות היו בין הבילויים האהובים עלינו, ופתאום זה? מה עושים עם זה?
מבלי לומר את זה במלים, העברתי את מושכות הבישול לאבי.
והוא לקח אותן, והראה לי דברים נפלאים.
הבישול והאוכל שאכלנו הפך פתאום לכל כך עשיר ומגוון, שזה היה פשוט קשה להאמין. במקום להתלבט באיזו פסטה נכין היום, אופקינו התרחבו, גבולות נפרצו. הרפרטואר הקולינארי שלנו, באופן מפתיע, דווקא גדל המון.
תרבות הצריכה שלנו השתנתה גם היא, בכל הנוגע למוצרים מן החי. הילדים ואני עדיין אוכלים את אותם המוצרים, אבל המינונים ירדו פלאים. יש מחשבה מאחורי כל קניה, וברוב המוחלט של הפעמים הקניות הן מיצרנים קטנים יותר, המתחשבים בבעלי החיים.

האפיה, עם זאת, נותרה מחוץ לתחום למשך חודשים ארוכים.
מה שפרץ את הסכר שוב הייתה סדנת בישול אוכל טבעוני שהשתתפנו בה, אבי ואני, ובסופה דיברו גם על אפיה. אחרי הדיבורים הגיעו גם טעימות מעוגות שונות, כולן טבעוניות, ואז הבנתי שבהחלט אפשר להכין עוגות טבעוניות מצוינות.
עוד דבר שעזר היה אבי, שלקח פיקוד גם על התחום הזה בבית, פשוט כי התחשק לו מדי פעם משהו מתוק.
הקרפים המובאים לפניכם היו הפינוק שהוא ואיתי היו מעירים אותי איתו בימי שבת רבים בבוקר לקראת סוף ההריון שלי עם סתיו, בננו השני.
מהרגע שאבי מצא את המתכון שלהם, הכנו אותם מדי שבוע בבית.
הם רכים, מתוקים בדיוק במידה ובעלי מרקם פשוט נהדר. נראה לי שאפילו בתמונות עובר המרקם המופלא.
אצלנו ממלאים אותם באופן מסורתי בשוקולד, אבל אתם יכולים לעבוד כיד הדמיון הטובה עליכם – ריבות, ממרח חלבה, סירופ מייפל וגרעיני רימון, בלי תוספת בכלל, ממרח שוקולד לבן, ממרח שקדים, טחינה גולמית וסילאן והיד עוד נטויה.

אה, ואם כבר הזכרנו, אז אי אפשר בלי כמה מלים על סתיויצקו.
סתיו, בננו השני, נולד בסוף הסתיו שעבר, בנובמבר.
ילדון קטן ומרגש, שמח תמידית, זורח כמו שמש קטנה.
נעים להכיר 🙂

20130712-_DSC2099

קרפ צרפתי (טבעוני) / מתכון מכאן, עם עיבוד קליל שלי

רכיבים:
1/2 כוס חלב סויה (אנחנו משתמשים באלפרו הירוק)
1/2 כוס + 2 כפות מים
3 כפות קרם קוקוס
3 כפות סוכר (אצלנו סוכר קנים)
1 כפית תמצית וניל
1 כוס (140 גרם) קמח
1/4 כפית סודה לשתיה
1/8 כפית מלח

הכנה:
1. בקערה גדולה מערבבים היטב יחד את חלב הסויה, המים, קרם הקוקוס, הסוכר ותמצית הוניל.
2. מנפים פנימה קמח, סודה לשתיה ומלח וטורפים רק עד לקבלת תערובת אחידה, ולא יותר מכך.
3. משמנים קלות מחבת כבדה ומניחים על אש גבוהה להתחמם. לאחר כשלוש דקות יוצקים פנימה כ- 1/4 כוס בלילה (אני מודדת באמצעות מצקת קטנה יחסית – מה שנכנס אליה יהיה גודלו של הקרפ שלנו), מטגנים עד להשחמה בצד אחד, ואז הופכים לדקה.
4. מוציאים לצלחת הגשה ומטגנים את הבא. משנים את גובה האש לפי הצורך, כשרואים שהקרפים מתחילים להישרף מהר מדי, או לחילופין כשלוקח להם הרבה זמן להשחים.
5. אוכלים בצירוף אחת התוספות המומלצות לעיל, או כל תוספת אחרת העולה בדמיונכם. נהנים!

23 תגובות

  1. להגיב

    דליה

    16 באוגוסט 2015

    בסד
    רשמתי.אנסה תודה!

  2. להגיב

    לינוי

    16 במאי 2015

    יש תחליף לקרם קוקוס? אני לא אוהבת את הטעם שלו.

  3. להגיב

    שלומית

    9 במרץ 2015

    תודה רבה, הכנתי ויצא מאד מאד טעים! הוספתי כדור גלידה טבעונית מעל 🙂

  4. להגיב

    אני

    3 בפברואר 2015

    מתכון מצוין!! הוספתי מעט קינמון טחון וזה הוסיף המון

  5. להגיב

    צליאקית

    29 בינואר 2015

    יש אפשרות להמיר את הקמח לקמחים ללא גלוטן ?

  6. להגיב

    גל

    12 בדצמבר 2014

    אפשר להמיר לחלב קוקוס ואז גם להוסיף קרם קוקוס

  7. להגיב

    מאור נתן

    8 במאי 2014

    צריך ביצים להכין קרפ ללא ביצים 🙂

  8. להגיב

    רותם

    2 בינואר 2014

    המתכון נשמע מעולה! האם ניתן להחליף את קרם הקוקוס במשהו אחר?

  9. להגיב

    כרמית

    29 באוקטובר 2013

    מירי היקרה,
    איזה כיף שחזרת לכתוב.
    סתיו ואיתי מקסימים ממש.זו כרמית שלמדה איתך קונדיטוריה אצל אסטלה. אני מקימה אתר אינטרנט למאפים שלי. אשמח לשכור את שירותייך כצלמת אוכל. אם תוכלי ליצור עמי קשר באמצעות כתובת המייל שלי, אשמח מאוד. היום עברתי על התמונות המדהימות מהקורס והחלטתי לפנות אלייך.
    תודה מראש,
    כרמית

  10. להגיב

    מגי

    8 באוקטובר 2013

    שמחה שחזרת לכתוב.
    כתמיד, צילומים נהדרים ואיזה יופי של תוספת למשפחה.
    אני מורידה בפניכם את הכובע על השינוי.

    מגי

  11. להגיב

    ליטל

    6 באוקטובר 2013

    איזה כיף לראות פוסט שלך שוב!
    הילדון הקטנצ'יק הזה פשוט מקסים, ואני חייבת לומר כל הכבוד על השינוי. אני לא צמחונית ובטח שלא טבעונית, אבל אפילו כשבן הזוג שלי הפך לצמחוני לפני שנה+ זה לא היה קלי קלות.
    מקווה שתחזרי לכאן קצת.(:

  12. להגיב

    לאה

    3 באוקטובר 2013

    כיף שחזרת! הבלוג המקסים שלך עדיין ברשימת הבלוגים שאני מבקרת בהם מדי פעם- שמחה שלא ויתרתי. הסיפור שלך על אבי הטבעוני הוא אחד לאחד הסיפור שלי עם בעלי טבעוני. זה גם קרה ביולי שעבר, לאחר צפייה בגארי יורופסקי- וזה לא נראה שזה הולך להיעלם בזמן הקרוב. וגם אצלנו- בעלי למד לבשל לעצמו ולנו- מדהים- וגם אנחנו (אני והילדים…) הורדנו מאד את צריכת החלבי/ בשרי. טרנד או לא טרנד? הזמן יגיד…

  13. להגיב

    סיון

    23 בספטמבר 2013

    מיוי, כיף לקרוא שוב פוסטים והתמונות ממש ממש יפות ובעיצוב נעים!

  14. להגיב

    קרן

    22 בספטמבר 2013

    מדהים!
    לפני כשבועיים עלית לי במחשבות…
    נכנסתי לבלוג שלך (למרות שאני מקבלת עדכונים אוטומטיים על פרסומים) – ולא היה חדש…
    אז נכנסתי לזה של אבי… (הוא צלם מדהים!!!)
    ושם ראיתי את הרכש החדש למשפחתכם המקסימה 🙂
    שמחה שחזרת!
    לא יודעת איך אני הייתי עומדת באתגר כזה כמו שאבי הציב בפנייך…
    מפחדת לראות את הסרט המדובר, אם הוא משפיע בצורה כל כך קיצונית – מי יודע איך ישפיע עלי? (צפית?)
    מאחלת לך ולכולכם רק אושר ובריאות וטוב, עם הטבעונות ובלעדיה… 🙂

  15. להגיב

    מיכל

    22 בספטמבר 2013

    ושכחתי לשאול מאיפה המגש ההורס הזה? הוא מדהים!

  16. להגיב

    מיכל

    21 בספטמבר 2013

    וואו! מזדהה לחלוטין עם האתגר שלך/ שלכם! (במיוחד בתחום האפייה האהוב עלי כל כך…משבר לא קטן, אבל מדהים איך זה מעיף אותך). מצפה בכיליון לראות ולנסות את התוצרת המשובחת שיניב הבלוג שלך עכשיו…הצלחה רבה ומזל טוב על מתוק-העל!

  17. להגיב

    מאיה

    21 בספטמבר 2013

    וולקאם בק!
    בטוחה שתמשיכי להפציץ במתכונים מצויינים, טבעונים או לא

  18. להגיב

    רוני

    21 בספטמבר 2013

    כמה שמחתי לקבל מייל שמודיע על פוסט חדש, ועוד עם שני ילדים מקסימים כאלה 🙂 כיף שחזרת!

  19. להגיב

    טליה

    21 בספטמבר 2013

    טוב…(בעצם,לא טוב!) עם הטבעונות קל לי להזדהות אבל קשה לי,עדיין,ליישם ואני שרויה בתסכול על העניין..

    א ב ל הילדון הזה שבתמונה,הפך את מעי. מה זה החמידות המשגעת הזו!! כזה בדיוק אני רוצה!!!

  20. להגיב

    נועם

    21 בספטמבר 2013

    איזה דיכאון, הכנתי את התערובת, הריח שלה אכן נפלא, אך אני לא מצליח לגרום לכך שזה לא יידבק. יש איזה טיפים?
    אני משתמש במחבת נונסטיק. נסיתי בהתחלה עם שמן קוקוס, ואז עברתי לשמן חמניות.

    • להגיב

      תמר

      21 במאי 2016

      היי נועם, גם לי נדבקה העיסה למחבת, אבל פחות ממתכון אחר. נראה לי שזה תלוי במחבת עצמה.

  21. להגיב

    קרן

    21 בספטמבר 2013

    איזה כייף שחזרת!
    הקרפים נראים מצויין, שמחה תמיד למתכונים טבעוניים

  22. להגיב

    השכנה מלמטה

    20 בספטמבר 2013

    הקרפים נראים אווריריים, רכים וטעימים במיוחד. המתכון נהדר והצילומים נפלאים!!!

הוסף תגובה

פוסטים דומים