5E7B403F-C048-438A-A470-2EA3D4FB8E0E

 

נעים מאוד, אני מירי, בת 37, כותבת את הבלוג הזה בעשור האחרון (!)

אוהבת לקחת את הזמן ותמיד מוצאת את עצמי במחסור בו, למרות שעובדת על זה בכל יום מחדש מבלי להתייאש.

אוהבת לחלום בהקיץ, ולהרכיב מלים מדויקות יחדיו לכדי משפטים שמתארים את המחשבות שעולות בזמנים הקסומים האלה.

יש לי זכרונות שכמו חיים בי מילדות בכפר, על אף שהשורשים שלי עירוניים לחלוטין. משהו בחיים הכפריים השלווים ועטופי הטבע מאז ומעולם הרגיש לי בית.

הים הוא המקום הכי שמח והכי רגוע שלי שלי בוז.

מזהה פריימים שמדברים אלי בחיי היומיום, ומשתדלת תמיד לתפוס אותם ולשמור במצלמה ובלב. יום אחד תהיה לי מצלמה פולארויד-סטייל, שבעזרתה אוכל להדפיס תמונות אהובות במיוחד על המקום ולהדביק אותן ב scrap book שלי. כן, יש לי scrap book. זה מביא אותנו לנקודה הבאה – בגיל המנטאלי שלי אני מוצאת את עצמי לא פעם בת 16.

אוהבת דיוק ומעריכה כשמזהה אותו אצל אחרים.

שמה לב לפרטים, גם לקטנים ביותר, כמו לניואנסים בהבעות פנים של אנשים, או לתויות בשולי בגדים, שבדרך כלל אף אחד לא רואה, ובשבילי עושות את כל ההבדל.

אוהבת כל מה שקשור ליופי ואסתטיקה, כנראה שבכל תחום של החיים.

הבלוג נולד מתוך האהבה לאוכל ולהכנתו, למלים, וליופי. זה הרגיש כאילו זה יהיה דבר שמאגד בתוכו הרבה אהבות שלי יחדיו, ואכן כך היה.
בשנת 2010 נולד איתי, בני הבכור, ובהיותי טוטאלית לחלוטין, די זנחתי את הבלוג בשנים שחלפו מאז.
עכשיו מנסה, לאט ובנחישות, לשוב בחזרה לחיקו של התחביב הכל כך אהוב עלי, שלמרות שלא עסקתי בו באופן פעיל, נשאר נטוע בי עמוק בלב לאורך כל השנים.

אתם יותר ממוזמנים..