חמוץ מתוק

מירי

כבר הייתי בטוחה שאיבדתי את זה לתמיד. ו"זה" במקרה הזה הוא החשק שלי לאפות. ו"זה" גם החשק לצלם את זה, ולדבר על זה, איתכם, או בכלל.
במשך כמה חודשים טובים האמהות שאבה אותי לתוכה חזק חזק ופשוט לא רציתי לעשות שום דבר אחר. רציתי ללמוד להכיר את הבן שלי, את עצמי בתפקיד שאותו אני לומדת בכל יום עוד קצת, וכך רוב הדברים האחרים נחו להם בצד, חיכו. ככה זה כנראה כשאתה אדם טוטאלי.

אבל, לשמחתי הרבה, המוג'ו שב אלי. טוב, אולי מוג'ו זה לא בדיוק המונח הנכון, כי לא אותו איבדתי במקרה הזה, אבל תזרמו איתי. אני לא יודעת להצביע בדיוק על הרגע שבו זה קרה, אבל אני זוכרת את עצמי מעלעלת יותר ויותר ב- Tastespotting ואת הראש מתחיל לעבוד ולתכנן, מתכונים חוזרים שוב להכנס לרשימות ארוכות של דברים שחייבים להכין, ופוסטים מתחברים להם בראשי. עוד דבר שתרם לזה ללא ספק היא חברתי, דיאנה, שעמלה בימים אלה על הקמת בלוג אוכל משלה. אין ספק שכל הדיונים וההתחבטויות בנושא, וכמובן צילומי האוכל עוררו את האהבה הרדומה שלי. תודה, אהובה!

היה לי קשה מאוד לבחור מתכון לפוסט ראשון ובסוף הלכתי על שילוב מנצח – מקור אמין שמעולם לא אכזב, משהו שהכי התגעגעתי להתעסק איתו (שמרים) ומשהו שרציתי לנסות מזמן ועוד לא יצא לי (קארד לימון). והרי לכם מתכון לעוגת שמרים קלועה במלית קרם גבינת שמנת וקארד לימון.
במהלך ההכנה גיליתי שקצת התחלדתי (מלשון חלודה) מבחינת שיטות עבודה במהלך כל הזמן הזה, והמטבח נראה בהתאם בסיום ההכנה. בין השאר שברתי את סוחט הלימון שקיבלתי מתנה מאח של אבי בגלל לימון עיקש וחסר מיץ, סגרתי לעצמי את מגירת הסכו"ם על האצבע ובטח היו עוד דברים שהדחקתי כרגע. אגב, בעניין סוחט הלימון אני עדיין טוענת שזו אשמת הסוחט ולא אשמת הסוחטת. אבי נוטה לא להסכים איתי 🙂
אבל, מה אומר לכם חברים, העוגה הזו פשוט נהדרת! קודם כל הבצק הזה בוודאות יישאר איתי ואשתמש בו עוד רבות (יכול להתאים מאוד גם לגביניות, למשל), הוא מאוד בריושי בטעמו, וכבונוס כמות השומן בו קטנה מאוד יחסית לבצקים דומים עם טעם כל כך עשיר. וקארד הלימון – כ"כ לא משתלט ועם זאת עדיין נותן את העקצוץ הנעים והחמצמץ.

אתם עוד כאן?! לכו להכין! אם אין לכם כוח להכין את המלית (למרות שאת קארד הלימון אפשר להכין מראש, ואז מה שנשאר לכם זה עוגה סטנדרטית מבחינת שלבי ההכנה), אז לפחות נסו את הבצק במלית אחרת!

ניצול שאריות בצק

ואני אשאיר אתכם עם אוף-טופיק:
* ברוסטיקו בזל כבר הייתם? זו האיטלקיה האהובה עלי בחודשים האחרונים, ובכל הזדמנות אני מנסה לכוון את הדברים כך שאגיע אליה. מנות מומלצות אם יוצא לכם: פפרדלה די פארמה, פפרדלה תרד ולימון ופיצה טארטופו. בגזרת היין קבלו המלצה לוהטת על ריפאסו קורטה ג'יארה.

עוגת שמרים במילוי קארד לימון וגבינת שמנת / עיבוד של דב למתכון של King Arthur's Flour
עבור עוגת שמרים אחת גדולה

רכיבים:
סטרטר לשמרים
(לא באמת צריך את זה בימינו עם השמרים האיתנים המיוצרים במחוזותינו, אבל עשיתי את זה בכל זאת):
6 כפות מים חמימים
1 כפית סוכר
1.5 כפיות שמרים יבשים
1/4 כוס (35 גרם) קמח לבן

לבצק העוגה:
הסטרטר לעיל
80 גרם (6 כפות) יוגורט או שמנת חמוצה (השתמשתי באקטיביה 3%, מסכן הביפידוס אסנסיס)
60 גרם חמאה, מרוככת (בטמפ' החדר או כמה שניות (10-15) במיקרו)
1 ביצה גדולה
50 גרם (1/4 כוס) סוכר
1 כפית שטוחה מלח
1 כפית תמצית וניל
350 גרם (2.5 כוסות) קמח לבן

לציפוי העוגה:
1 ביצה טרופה עם מעט מים, או בעברית – Egg Wash
סוכר גבישי

למלית קארד לימון וקרם גבינת שמנת:
70 גרם גבינת שמנת בעלת אחוזי שומן גבוהים (למשל נפוליאון), מרוככת ע"י טריפה קלה במטרפה
2 כפות סוכר
2 כפות שמנת חמוצה
1 כפית מיץ לימון סחוט טרי
2 כפות קמח לבן
1/4 כוס קארד לימון (מתכון מצורף)

הכנה:
1. מכינים את הסטרטר: מערבבים בקערה בינונית את חומרי הסטרטר ומערבבים היטב. מכסים באופן רופף או משאירים ללא כיסוי ונותנים לזה לעמוד בטמפ' החדר למשך כ-15 דקות, עד אשר השמרים מתחילים לפעול.
2. מכינים את בצק העוגה: שמים בקערת מיקסר את הסטרטר ואת כל חומרי הבצק מלבד הקמח ומערבבים בעזרת וו גיטרה. מוסיפים את הקמח ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד. בשלב זה מחליפים לוו לישה ולשים את הבצק כ-6 דקות, על מנת לפתח את הגלוטן בו. לאחר פרק זמן זה יהיה בידינו בצק חלק ומבריק, שאינו דביק כמעט בכלל.
3. מקמחים קלות קערה ומניחים בה את הבצק. מתפיחים עד להכפלת הנפח. אפשר לבצע שלב זה גם בטמפ' החדר (לוקח משהו כמו שעה וחצי) וגם במקרר ללילה (או עד 24 שעות מקס').
4. מכינים את המלית:  שמים בקערה קטנה את כל חומרי המלית מלבד קארד הלימון. מערבבים היטב, עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. שומרים עד שיגיע הזמן למלא את העוגה.
5. מרכיבים: מוציאים בעדינות את האויר מהבצק. על משטח מקומח היטב מרדדים אותו למלבן בעובי חצי ס"מ.
6. מעבירים את הבצק לנייר אפיה לפני העיצוב והמילוי (אחרת סיכוי טוב שיידבק למשטח העבודה). מחלקים אותו ל-3 עמודות שוות בגודלן בעזרת סימון שני סימני חלוקה עדינים, בעזרת האצבעות (על מנת שאם טעינו, אפשר יהיה לתקן).
7. מורחים את מלית גבינת השמנת בעמודה האמצעית, כאשר משאירים את הקצוות העליון והתחתון של אותה עמודה נקיים ממילוי (ראה תמונה רלוונטית).
8. מורחים את קארד הלימון מעל מלית קרם הגבינה.
9. קולעים את העוגה: בשתי העמודות החיצוניות אנחנו מבצעים חתכים של רצועות בעובי של בערך 1.5 ס"מ כל אחת, בעזרת סכין חדה ולא משוננת. חשוב שהרצועות יהיו מקבילות זו לזו ושיהיה את אותו מספר רצועות בשני הצדדים, ליצירת מראה סימטרי. לא נורא אם בזמן החיתוך של הרצועות חלק מהן מצ'טקמקות מזה שנגעתם בהן באצבעות. תיכף נמתח אותן ולא יישאר זכר לקמטוטים. את השורה הראשונה של הרצועות בכל צד חותכים ומוציאים  הצידה (ראו תמונה עם מלל). כעת ניקח בכל פעם רצועה אחת ונמתח אותה באלכסון לעבר הקצה השני. ניזהר לא למתוח חזק, אלא רק למשוך בעדינות ולהדק (שוב, בעדינות) מעל המלית בקצה השני. ניקח הפעם את הרצועה המקבילה מהצד השני ונבצע איתה את אותו התהליך וכך הלאה לוקחים רצועה מכל צד לסירוגין ומותחים לקצה השני, עד שמסתיימות כל הרצועות.
10. מתפיחים בטמפ' החדר עד להכפלת הנפח (כשעה). בינתיים מחממים תנור ל-190 מעלות.
11. מושחים בביצה הטרופה ומפזרים מעל סוכר גבישי. אופים כ-25-30 דקות, או עד שמשחים יפה למעלה אך גם למטה. משתדלים לאכול באותו יום, כי אז זה הכי טעים.

קארד לימון
עבור קצת פחות מחצי כוס

רכיבים:
3 כפות מיץ לימון סחוט טרי
3/4 כפית גרידת לימון
3 כפות סוכר
1 ביצה גדולה
30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות קטנות

הכנה:
1. טורפים בסיר קטן את מיץ הלימון, גרידת הלימון, הסוכר והביצה.
2. מחממים על להבה בינונית-נמוכה ומערבבים פנימה את החמאה. מערבבים תכופות עד אשר התערובת סמיכה דיה כדי שכאשר נעביר באמצע כף עץ, יישאר פס למספר שניות אשר לא יימחק מיד. התערובת לא אמורה לרתוח. הופעת בועיות רתיחה ראשונות היא גם סימן לזה שצריך לכבות את האש. הבישול כולו אמור לקחת כ-5 דקות.
3. מעבירים לקערה, מכסים בניילון נצמד באופן הדוק (מצמידים את הניילון לקרם עצמו) ומקררים לפחות למשך שעה.

32 תגובות

  • יערה

    7 באוקטובר 2010 at 7:42

    היה בהחלט שווה לחכות! אני זוכרת שהתלהבתי מהמתכון הזה עוד כשהוא פורסם בסמיטן אבל הוא נראה מורכב מדי בשבילי.. את מפשטת הכל ומראה שהוא שווה את המאמץ.. אין ספק שחזרת למטבח ובגדול!

  • Adi

    7 באוקטובר 2010 at 8:17

    כיף ששבת.באמת.
    תוכלי לתת כמה מליות מומלצות שמתאימות לבצק ולאופן ההכנה?

  • ליאת

    7 באוקטובר 2010 at 8:21

    מדהים אהבתי ואימצתי את המתכון.
    יום שבת אצלי המתכון בבית.
    התחביב שלי זה בישולים ואפייה

  • cookia

    7 באוקטובר 2010 at 8:46

    איזה כיף שחזרת !!!
    אפשר לקבל עוד רעיונות למילוי ? לא ילך אצלנו הקארד לימון.

  • beagle

    7 באוקטובר 2010 at 8:46

    איזה יופי! באמת שהתגעגעתי לפוסטים שלך.
    העוגה נראית מעולה, כמה סימטרית… רק אצלי הן יוצאות פרועות פריזורה משל עברו סופת ציקלון 🙂

  • orit

    7 באוקטובר 2010 at 8:54

    נראה מקסים!
    כ"כ כיף שחזרת, התגעגעתי!

  • נילי ב

    7 באוקטובר 2010 at 10:17

    ברוכה השבה. בחירה מצויינת. היה כיף להתחיל אתך את היום ולפנטז על השבת הקרובה!

  • שירלי נמש

    7 באוקטובר 2010 at 10:18

    אם ככה זה כשאת "חלודה", מה יהיה כשתחזרי לכושר? 🙂
    יקירתי, זה נראה מקסים ובעיקר טעים. האסתטיקה וההקפדה שלך ראויים להערצה.
    שמחה מאוד מאוד שחזרת לבלגלג, היית חסרה מאוד, ועכשיו כשרואים את התוצרת מבינים עד כמה.
    ברוכה השבה/שווה!

  • עמר א.

    7 באוקטובר 2010 at 10:29

    מחזק את ברכות, ברוכה השבה.

    אני עשיתי את אותה העוגה (או מאד דומה) עם מילוי של תפוחי עץ + דבש + צימוקים מהאתר של שמרית – http://www.shimrit.co.il/?CategoryID=164&ArticleID=204

    יצא מעולה, למעט שאסתטית לא התקרבתי לרמת השלמות שמוצגת כאן…

  • יואב

    7 באוקטובר 2010 at 10:37

    ברוכה השבה, מאמא 🙂

  • איריס

    7 באוקטובר 2010 at 11:13

    ברוכה השבה!
    מי שיש לו את "זה" לא מאבד כל כך מהר…
    ולך יש בגדול.
    אני הכנתי עוגה כזו עם מילוי של קרם פטסייר.
    הלואי עלי אסטטיקה ושלמות מוצר כמו שלך..
    איזה כייף שחזרת.

  • דנהל'ה אופה קטנה

    7 באוקטובר 2010 at 11:16

    איזה כיף שחזרת!!!
    וכרגיל כמו כל פוסט שלך – נראה מדהים – מקווה שאאזור אומץ לעשות את זה כי שלך נראית פשוט מושלמת!!!!!
    מתחברת לתחושות האימהיות שלך. אין ספק שמשהו אחרי הלידה פשוט משתבש אצלנו לטוב ולרע אבל העיקר שחוזרים בסוף לעצמנו.
    בהצלחה בהכל ומצפה לפוסטים נוספים

  • הילה דנגור

    7 באוקטובר 2010 at 14:47

    שלומלום גם לך…..
    טוב שבאת!!!!

  • מירי

    7 באוקטובר 2010 at 16:52

    האמהות שואבת אותנו לגמרי, אבל לאט לאט אנחנו לומדות שהקטנטנים המופלאים האלה מצטרפים אלנו למסע ולא אנחנו אליהם. תהני מכל רגע הימים האלו כשהם קטנטנים הם נפלאים.
    אני ממש שמחה שחזרת דוקא עם המאפה הזה כי כמו שכבר אמרו למעלה הוא נצפה בסמיטן אבל שם הוא לא היה כל כך חתיכי ואטרקיטיבי כמו זה שלך, לכן אני חושבת שדוקא אני אנסה את המאפה הזה שלך. תהייתי אם אני אמלא אותו באיזה תערובת שוקולד טובה הוא יהיה גם טעים כל כך. כי הגבר הצעיר שלי לא אוכל טעמים לימוניים אלא רק שוקולדיים.

  • חיה

    7 באוקטובר 2010 at 17:12

    חיכיתי לך המון זמן … ולמרות שאני מנויה ,חיפשתי לראות מידי פעם.
    הכי כיף זה לקחת את הזמן וגם הכי נכון . שמחה שחזרת עם הסבר מפורט ועוגה נפלאה!!!
    חיה.

  • דינה

    8 באוקטובר 2010 at 8:13

    איזה כיף שחזרת לכתוב!
    העוגה נראית מצויין, אני תמיד (קצת) מתבאסת מעוגות שמרים כי המליות כ"כ מתוקות 
    ומבחינתי יש פה 2 באחד כי מזמן רציתי מתכון שווה של למון קראד.

    ולגבי סוחט הלימונים שנשבר, הוא אולי מתאים ללימונים בעונה אבל צריך אחד ממתכת ללימונים הדי סרבניים שיש פה רוב השנה (לא באשמתם, אלא בגלל הקירור הארוך שהם עוברים)

  • Estee

    8 באוקטובר 2010 at 9:59

    טוב שחזרת, אני מאוד אוהבת את הפוסטים והמתכונים שלך. הגעתי לבלוג שלך אחרי שכבר הפסקת לכתוב והתבאסתי שאין יותר ובכל זאת הוספתי לGoogle reader, בתקווה שכן יהיה עוד. אז הנה 🙂

    תודה.

  • אורטל

    8 באוקטובר 2010 at 14:02

    היי מירי,

    אני מנסה להשיג אותך או את אבי
    בימים האחרונים (במיילים) אבל לא מצליחה.

    אנא חזרי אלי למייל

    תודה!

    אורטל

  • נגה

    8 באוקטובר 2010 at 19:33

    הי מירי. פעם ראשונה שאני כותבת לך למרות שאני עוקבת בקביעות אחרי הבלוג שלך.
    סוד קטן – הייתי איתך בשיעור (היכרות) הראשון באסטלה – למדנו בכיתות מקבילות ואפילו תפסתי איתך טרמפ באותו היום. בכל אופן, עוד מאז אני עוקבת ונהנית משלמות היצירות שלך, מההשקעה וגם מהצילומים.
    מברכת אותך על הבייבי החדש.
    שתהיה שנה טובה והרבה בהצלחה!

  • דודתך ה"צעירה"

    8 באוקטובר 2010 at 21:02

    🙂 מקסים. פעם ראשונה שלי פה… 🙂 עכשיו אני אלך לקרוא עוד… עוגות זה לא הצד החזק שלנו… זה דודה אחרת…
    ואכן אין על רוסטיקו – אנחנו חולים עליה…
    עכשיו לכי תחפשי איזו דודה… 🙂

    נשיקות

  • shila

    9 באוקטובר 2010 at 0:07

    שבת שלום ומבורך!
    העוגה נראית מושלמת לא הבנתי מה זה "הסטרטר" לשמרים היכן קונים והאם חייבים להשתמש בזה למתכון אודה לך על תשובתך המהירה! shila

  • shila

    9 באוקטובר 2010 at 0:09

    שבת שלום ומבורך!
    העוגה מדהימה ומאד הייתי רוצה להכין אותה – לא הבנתי היכן ניתן לקנות את ה"סטרטר" לשמרים והאם חייבים להשתמש בזה… תודה על תשובתך shila

  • fairy_mi

    9 באוקטובר 2010 at 20:13

    ברוכה השווה 🙂
    כרגיל הביקור אצלך הוא חגיגה אמיתית לעיניים
    ותמיד גורם לי לתהות בשאלה-
    האם אני מתעלפת יותר מהצילומים, או מתיאור טעמה של העוגה על הלשון?…
    גם הפעם קשה להחליט, כי הצילומים מדהימים
    והעוגה נראית מעולה!
    מאוד אוהבת עוגות שמרים טובות, והמלית המיוחדת נראית לי חגיגה אמיתית
    רוך שובך יקירה וטוב שחזרת 🙂

  • מירי

    11 באוקטובר 2010 at 10:34

    תודה רבה לכולם! כיף לחזור! רעיונות למליות – בקרוב!

    שילה – יש מתכון עבור הסטרטר ולמעשה רשימת הרכיבים הראשונה היא עבורו. תקראי שוב, אני בטוחה שתראי את זה 🙂

  • לירן

    11 באוקטובר 2010 at 19:02

    וואו, נראה מעולה!!
    היה שווה לחכות, העוגה נראית עסיסית וטעימה ובהחלט תעשה במטבחי בקרוב!!

  • לירן

    11 באוקטובר 2010 at 19:03

    ועוד משהו…
    אם אהבת את רוסטיקו יש איטלקית מעולה ואפילו יותר טובה אם יורשה לי,
    שמה רונימוטי תנסי ותהני!!

  • רחלי מאור

    12 באוקטובר 2010 at 9:46

    מירי ברוכה השבה!

    איזה כיף לראות מתכון חדש והכי הכי שחזרת.
    אני בטוחה שלא איבדת את זה יש לך את זה בענק , מחכה למתכונים הבאים.

  • מאיה

    14 באוקטובר 2010 at 4:53

    סוף סוףףףףףףףף
    נראה מעולה
    ואל תדאגי לגבי הסוחט לימונים הזה, גם לי נשבר אחד, (הוא היה ממתכת פושטית כזו בצבע כתום מזעזע)

  • סיוי

    23 באוקטובר 2010 at 23:59

    ברוכה השבה!!! איזה כיף!
    התמונות, הכתיבה, וכמובן התוצר הסופי שהוא ממש מדהים ונראה מעולה גם בטעם, פשוט משאיר טעם של עוד.
    נשיקות לקטנצ'יק.
    סיוי.

  • עטרהלה

    24 באוקטובר 2010 at 21:10

    איזה בלוג מדהים! סוף סוף מתכונים של עוגות/קינוחים מדהימים ומפתים ובלי הרבה עיניינים.חומרי גלם שנמצאים זמינים והסברים קלים לנוחיות אלו שאוהבות ורוצות ללמוד ממקצועניות כמוך.כיף אמיתי, חייבת להתחיל לנסות!תודה.תודה.

  • יפעת

    22 בנובמבר 2010 at 12:54

    מתכון מקסים, אני רצה לנסות!

  • Christmas 2011 part III: What a tree-t | Gourmeow

    18 בפברואר 2012 at 23:54

    […] Recipe adapted from here. […]

התגובה לפוסט

האימייל לא יוצג באתר.

הפוסט הקודם הפוסט הבא