טוב, אז הפעם נתחיל מהסוף – הפנקייקס המוכנים בפוסט שלהלן צולמו כלאחר יד, כי אי אפשר היה לעמוד בפניהם אפילו לעוד רגע אחד, היינו חייבים להתנפל. לא היתה כאן שניה אחת נוספת להקדיש לסטיילינג כלשהו – לא כלי יותר יפה, איזושהי תוספת מעניינת. לא! החברים הנהדרים הללו היו חייבים להיאכל. ויפה דקה אחת קודם. כבר מזה זמן שאני רוצה לייסד במשפחתנו מנהג אולי לא כל כך בריא, אך עם זאת מענג ומשפחתי עד מאוד של פנקייקס או בלינצ'ס או וופל בלגי בשבת בבוקר. עד כה זה לא ממש קרה, אבל לפני כמה שבתות, בעודנו מתנהלים לאיטנו בבית באוירת שבת נינוחה,…