יש לי אהבה עצומה לבננות מאז ילדותי המוקדמת מאוד. אמא שלי אוהבת לספר איך כשהפסקתי לינוק, האוכל המוצק (הכל יחסי, כן?) הראשון שאכלתי היו בננות, ובמשך כמה חודשים טובים סירבתי לשכן כל מזון אחר מלבדן בפי הקטן והמפונק (את ה"מפונק" אני הוספתי). ואהבה הזו, כאמור, דבקה בי ונשארה איתי עד ימינו אנו, בהם כל מתכון המכיל בננות שאני רואה, ישר תופס את תשומת ליבי והרבה פעמים מקבל עדיפות על פני אחרים. אז כמובן שאני אוהבת מאוד עוגות בננה בחושות, אם אפשר עם משהו קראנצ'י בפנים – מה טוב, וטארטים למיניהם המכילים בננה עושים לי את זה לחלוטין, אבל עוגיות בננה?…
