כבר הייתי בטוחה שאיבדתי את זה לתמיד. ו"זה" במקרה הזה הוא החשק שלי לאפות. ו"זה" גם החשק לצלם את זה, ולדבר על זה, איתכם, או בכלל. במשך כמה חודשים טובים האמהות שאבה אותי לתוכה חזק חזק ופשוט לא רציתי לעשות שום דבר אחר. רציתי ללמוד להכיר את הבן שלי, את עצמי בתפקיד שאותו אני לומדת בכל יום עוד קצת, וכך רוב הדברים האחרים נחו להם בצד, חיכו. ככה זה כנראה כשאתה אדם טוטאלי. אבל, לשמחתי הרבה, המוג'ו שב אלי. טוב, אולי מוג'ו זה לא בדיוק המונח הנכון, כי לא אותו איבדתי במקרה הזה, אבל תזרמו איתי. אני לא יודעת להצביע…
שמרים
-
לקרוא עודבכל שנה החורף שמגיע תופס אותי קצת לא מוכנה. על אף שנולדתי בחורף, ומזג אויר אפרורי דווקא נועם לי מאוד, החשיכה שיורדת כל יום הרבה יותר מדי מוקדם, הקור וסרבול הלבוש שהוא גורר עמו – כל אלה לא תורמים למצב רוחי בעונה זו של השנה. וכך אני מוצאת את עצמי…
-
לקרוא עודטוב, כנראה שלרוב היא משתלמת. בתור אדם אימפולסיבי לשעבר, הסבלנות הייתה תכונה שהיה לי קשה לסגל לעצמי. אדם שאוהב סיפוקים מהירים והצלחות מבלי להשקיע יותר מדי מאמץ, קשה לו להתרגל לרעיון של תהליך ארוך שרק בסופו מניב פירות או, אלהים הטוב שישמור, נושא עימו גם כמה כשלונות בדרך. אבל…
