ביס מענן מתוק

טוב, אז הפעם נתחיל מהסוף – הפנקייקס המוכנים בפוסט שלהלן צולמו כלאחר יד, כי אי אפשר היה לעמוד בפניהם אפילו לעוד רגע אחד, היינו חייבים להתנפל. לא היתה כאן שניה אחת נוספת להקדיש לסטיילינג כלשהו – לא כלי יותר יפה, איזושהי תוספת מעניינת. לא! החברים הנהדרים הללו היו חייבים להיאכל. ויפה דקה אחת קודם.
כבר מזה זמן שאני רוצה לייסד במשפחתנו מנהג אולי לא כל כך בריא, אך עם זאת מענג ומשפחתי עד מאוד של פנקייקס או בלינצ'ס או וופל בלגי בשבת בבוקר. עד כה זה לא ממש קרה,  אבל לפני כמה שבתות, בעודנו מתנהלים לאיטנו בבית באוירת שבת נינוחה, ובעוד שהפנקייקס הנ"ל, שראיתי רק כמה ימים קודם לכן בבלוג המצוין "ביסים", לא עוזבים את מוחי הקודח, נפל הפור.

הצעתי לאיתי לבוא להכין איתי יחד פנקייקים, הוא כמובן הסכים. זה אולי הזמן לספר לכם שני דברים על איתי:
1. איתי בסדר, הרבה מכם דאגו בין השורות, אז קודם כל תודה על זה! ואני שמחה מאוד לומר שהיום הוא בסדר. הייתה לו מחלת ריאות חמורה מאוד שעם מזל רב, בסופו של דבר הסתיימה בטוב. ההחלמה הייתה ארוכה מאוד ועד היום הריאות לא חזרו למצב של תפקוד מלא, אבל מבחוץ זה לא ניכר. איתי הוא ילד אנרגטי ומאוד פעיל, וכרגע, תודה לאל, מצבו הרפואי לא מונע ממנו שום פעילות מאלה שהוא אוהב.
2. איתי מאוד אוהב לבשל ולאפות יחד איתי, דבר שכמובן משמח אותי מאוד ומעניק לנו שעות רבות של הנאה יחדיו במטבח. למעשה, זו אחת הפעילויות הבודדות שיכולות לעניין ולתפוס את תשומת ליבו לפרקי זמן ארוכים ברצף. ואנחנו מדברים כאן על שעתיים ברצף של עבודה מלאת עניין וכיף, לילד בן שנתיים, או לפחות לבן השנתיים שלי – זה לא דבר שהולך ברגל.

ההכנה של הפנקייקס הללו פשוטה באופן שהוא כמעט מצחיק, במיוחד ביחס לטעמם העילאי. המתכון מכיל יוגורט, ובהיעדר יוגורט לבן בתוקף במקרר שלנו, השתמשתי ביוגורט לבן עם פצפוצי שוקולד של מולר, מה שהוסיף מתקתקות ופציחות שוקולדית עדינה למתכון, שבעיני הייתה מצוינת. אני אוהבת אלתורים רגעיים כאלה, שנובעים מתוך הכרח, ובסופו של דבר מניבים תוצאה טעימה ביותר. והתוצאה כאן, אכן מושלמת – פנקייקס קטנים ועדינים, בעלי מרקם רך ואוורירי, ממש כמו שהכותרת מסגירה עוד לפני שסופר כל הסיפור – כמו לקחת ביס מענן.
אין ספק שהמתכון הזה נכנס הישר לרשימת המתכונים המנצחים המשפחתיים שלנו, לאחר כל קריאות ההנאה שכל המעורבים בדבר (מלבד איתי, הוא אפילו לא הסכים לטעום) מכל ביס וביס.

פנקייקס / אורנה, חברה של  הילה מ"ביסים"
כ-20 פנקייקים קטנים וחמודים 

רכיבים:
3 ביצים
3 כפות סוכר
3/4 כוס יוגורט טבעי (או יוגורט מולר לבן עם פצפוצי שוקולד)
3 כפות שמן  (או 50 גרם חמאה מומסת)
3/4 כוס קמח תופח (או 3/4 כוס קמח לבן רגיל + 3/4 כפית אבקת אפייה)
אופציונאלי: כפית גרידת תפוז

הכנה:
1. טורפים בקערה את הביצים, הסוכר, היוגורט והשמן או החמאה עד לקבלת תערובת אחידה.
2. מנפים מעל התערובת את הקמח (ואבקת האפייה, במידה ולא השתמשתם בקמח תופח), וטורפים שוב רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא מעבר לכך.
3. מניחים על אש בינונית-קטנה מחבת כבדה עם ציפוי המונע הדבקה ומשמנים קלות – אפשר באמצעות ספריי שמן או נייר סופג משומן. יוצקים בעזרת מצקת קטנה עיגולים מהתערובת לתוך המחבת במרווחי שווים זה מזה וממתינים עד ליצירת בועיות אויר קטנות על הפנקייקס – בערך דקה. כשזה קורה, הופכים בזהירות רבה את החברים לצידם השני ומחכים דקה משוערת נוספת עד להזהבה. נזהרים לא לטגן יתר על המידע, על מנת לשמור על המרקם הרך והעדין של החבר'ה הקטנים.
4. מגישים את הפנקייקס עם: ריבת חלב, סירופ מייפל, נוטלה, אבקת סוכר, פירות טריים חתוכים, שוקולד חלב קצוץ, שבבי אגוזים שונים קלויים והיד עוד נטויה. מה שכן – חשוב להגיש חמים, כי אז הטעם והמרקם במיטבם. אלה שהתקררו לי עד שסיימתי להכין את כולם – נתתי להם פוש קצר במיקרו. אפשר גם לטגן אותם בכמה נאגלות, ואז כולם נהנים מפנקייקים רכים, חמים וטעימים.
5. הפנקייקס הללו הולכים מעולה עם: סירופ מייפל, סירופ שוקולד, ממרח נוטלה, ממרח חלבה, ממרח שקדים, ריבות מכל הסוגים, שוקולד חלב/לבן/מריר קצוצים, פירות טריים קצוצים, אגוזים קלויים וגרוסים מכל סוג שתחפצו, כדור גלידה בכל טעם שאוהבים והיד עוד נטויה. מה שבטוח – יהיה יאמי!