שוב איתכם, והבאתי איתי עוגה :)

מירי

כבר בזמן שקדם לתקופה שבה נעלמתי לכם כליל, התחלתי להרגיש את כובד העבודה על כל פוסט ופוסט בבלוג הזה. לבחור מתכון מתוך מליוני מתכונים שבא לי להכין בכל רגע נתון, להכין אותו, לצלם את שלביו כולל סטיילינג כלשהו (אני משתדלת לעשות את זה באור יום, ולנוכח העובדה שבכל שעות האור באמצע השבוע אני בעבודה, זה משאיר לנו את ימי הסופ"ש), לתקן ולעצב את התמונות, לכתוב את הפוסט עצמו ואת המתכון, לעבור על המתכון 10 פעמים כדי לוודא שאין טעויות (ולפעמים עדיין לפספס טעות פה וטעות שם). אתם כבר מבינים את הראש.

אני חלילה לא מתלוננת, כי הבלוג הזה הוא הבייבי שלי, ואני כל כך נהנית לעדכן אותו, לעצב אותו, לתכנן כל מיני דברים להעלות אליו. אבל הרגשתי שהתדירות שבה נאלצתי לפרסם פוסטים בשל התחייבות שבע"פ לעכבר העיר, גרמה לכתיבה בבלוג להפוך למטלה יותר מאשר רגעי אושר בהם אני חולקת איתכם את מיטב המתכונים שאני מנסה. וגם האיכות של הפרסומים והתמונות ירדה לטעמי בתקופה האחרונה.
תכונת האופי שלי, הכ"כ מעיקה לעתים, זו שתמיד לוחשת במעמקי ראשי "תעשי את זה מושלם או אל תעשי את זה בכלל", לא יכלה לתת לזה להימשך. אז התפטרתי מעבודתי ההתנדבותית בעכבר העיר, והחלטתי להוריד בתדירות הפוסטים.

אבל אז גיליתי שנוסף לי בייבי חדש לחיים, אחד אמיתי שקורם עור וגידים בתוך הבטן שלי. כן, הבנתם נכון, אנחנו בהריון! שלושת החודשים הראשונים היו מאוד קשים לי, וזו הסיבה העיקרית להיעלמות שלי (במקום התוכנית המקורית – רק להוריד קצת בתדירות). היו לי בחילות במשך כל היום, וגם הקאתי לא מעט, כך שלהתקרב למטבח בכלל לא בא בחשבון. רק לאחרונה, בסוף החודש החמישי, חזרתי לי לאטי למטבח והאצבעות שלי כבר בערו לגעת בבצק, לקצוץ ירקות, כל דבר – רק לחזור לנשום את ריחות הבישול והאפייה מחדש.
אגב, בתקופה הזו גם הרגתי את השאור שלי (שהיה בן 7 חודשים והניב לחמים כ"כ טובים), עליו השלום…

התלבטתי רבות מה להכין לכבוד פוסט החזרה שלי, רציתי משהו מושקע ורב-שלבי, אבל בסופו של דבר, כמו תמיד בזמן האחרון, החשק לביתי והמוכר הכניע אותי. בגליון האחרון של על השולחן פרסם אלון גולדמן (מקודניטוריית מזארין המעולה, על סניפיה) מתכון לעוגת גבינה אפויה עם שכבת הפתעה של תותים באמצע ושכבת קראמבל פריכה מלמעלה. עוגות גבינה משולבות פירות אדומים כלשהם הם תמיד פיתוי שקשה לי מאוד לעמוד בפניו, ובעצם, למה להתאמץ לעמוד בפניו?

היות שמחירי התותים בשמיים כרגע, החלטתי להחליף את התותים בדובדבנים, כמו רומנייה טובה ונאמנה. העוגה היא במילה אחת – נהדרת! ניחוחות פרי ההדר (גרידת התפוז אחראית לכל היופי הזה) משולבים במתיקות גבינתית, אשר עולים כבר מהבלילה לפני אפייתה, גרמו לי להיות מאוד קצרת רוח עד שיכולתי סוף סוף לטעום מהעוגה. יום למחרת היא באה איתי לעבודה, וזכתה לאהדה גדולה גם בקרב הקהלים הקשים ביותר.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אם בחרתם להשתמש כמוני בדובדבנים משומרים, סננו אותם כשעה לפני הכנסתם לבלילה. מעט לפני הכנסתם לבלילה, ערבבו אותם בקערה עם כף קמח, על מנת שלא ישקעו לתחתית העוגה, כפי שקרה אצלי.

* סננו גם את הגבינה הלבנה (9%) כחצי שעה לפני הכנת העוגה, בתוך בד חיתול מעל למסננת (אני סתם משתמשת במגבות מטבח מנייר שאותן אני מניחה בתוך המסננת), על מנת למנוע מנוזלים מיותרים להכנס לעוגה שלנו.

* את השקדים הטחונים מרכיבי הקראמבל ניתן להחליף באגוזי לוז טחונים, לקבלת טעם יותר "אדמתי".

* אם אין לכם מעבד מזון, ערבבו את כל חומרי הקראמבל בקערה רחבה ופוררו את החמאה לתוך האבקות (קמח, שקדים, מלח) בעזרת האצבעות. באופן זה גם תקבלו גושי פירורים גדולים יותר ומראה כפרי.

עוגת גבינה בחושה עם תותים וקראמבל / אלון גודלמן, פטיסרי מזארין
עבור תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
לקראמבל:

50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם (1/3 כוס) קמח
50 גרם (1/2 כוס) שקדים מולבנים טחונים
קורט מלח

לעוגה:
100 גרם חמאה רכה
קליפה מגוררת מתפוז אחד
200 גרם (1 כוס) סוכר
10 גרם (1 שקית) סוכר וניל
180 גרם גבינה לבנה 9%
80 גרם גבינת שמנת 30% (נפוליאון בטעם טבעי מעולה כאן)
3 ביצים
160 גרם (1 כוס + 2 כפות) קמח לבן רגיל מנופה
5 גרם (1/2 שקית) אבקת אפייה
250 גרם תותים טריים חצויים (ניתן להחליף בדובדבנים, ראה טיפים)

לציפוי:
מעט סוכר גבישי (לא חובה)

הכנה:
1. מכינים קראמבל: שמים את כל החומרים במעבד מזון (אין לכם? ראו טיפים) ומעבדים לקבלת פירורים. מפזרים על מגש ומעבירים למקפיא.
2. מכינים את העוגה: שמים חמאה, קליפת תפוז, סוכר וסוכר וניל במיקסר עם וו גיטרה ומערבלים במהירות בינונית. מוסיפים את הגבינות בהדרגה עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה (חשוב לקלף את דפנות הקערה מדי פעם).
3. מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים לסירוגין ביצים וקמח מעורבב עם אבקת אפייה (בפעמיים), עד שהם נטמעים לחלוטין בתערובת והיא מתקבלת חלקה וקרמית. יש להימנע מערבוב יתר לאחר הוספת הקמח, כדי לשמור על העוגה אוורירית ונימוחה.
4. משמנים ומקמחים קלות תבנית ומעבירים אליה מחצית מתערובת העוגה. מסדרים מעל חצאי תותים (או את הדובדבנים השלמים). מעליהם שמים את שארית תערובת העוגה ומיישרים בעזרת מרית.
5. מוציאים את הקראמבל מהמקפיא ומפזרים אותו מעל העוגה. מעבירים לקירור לשעה לפחות, אפשר גם למשך הלילה ולאפות למחרת.
6. מחממים תנור ל -155 מעלות.
7. מפזרים על הקראמבל מעט סוכר גבישי ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא מעט לח והעוגה מקבלת גוון זהוב.
8. מצננים. מגישים את העוגה בטמפ' החדר.

46 תגובות

  • ניר

    25 בנובמבר 2009 at 16:59

    קודם כל מזל טוב! 🙂
    ושנית, העוגה נראית סוף…
    ולגבי הפרפקציוניסטיות, אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך. אם בא לך לקרוא ספר מעניין ומועיל, אז קחי את "אושר אפשרי" של טל בן-שחר לסיבוב.

  • pontch

    25 בנובמבר 2009 at 17:47

    מזל טוב!!!
    ברוכה השבה יקירתי
    איזה חדשות נפלאות… היתה לי תחושה שאת "מבשלת" משהו נפלא 🙂

    העוגה נראית מדהים
    אהבתי ביותר.

    מאחלת לך היריון משעמם ביותר וימים פורים במטבח :}

  • מאיה

    25 בנובמבר 2009 at 19:35

    מהמם ביותר
    ברוכה השבה
    ומזל טוב!

  • עמליה

    25 בנובמבר 2009 at 20:44

    מזל טוב, אין ספק שזו תהיה המנה הכי טובה שבישלתם אי פעם ( ההריון כמובן).
    אהבתי מאד את העוגה, ושלוב הדבדבנים נראה……
    מעולה!

  • יערה

    25 בנובמבר 2009 at 21:46

    איזה יופי, המון מזל טוב מכל הלב!
    התגעגעתי לתמונות היפהפיות..

  • נטלי

    25 בנובמבר 2009 at 22:31

    נראה מעולה! המון המון מזל טוב 🙂
    תמונות מדהימות

    נטלי

  • אושרת מאוסלו

    26 בנובמבר 2009 at 0:53

    המון המון מזל טוב. שיהייה הריון משעמם, לידה מדהימה, ורק בריאות.

    כייף לראות שאת כותבת שוב. אוהבת לקרוא את הבלוג.

  • שרה

    26 בנובמבר 2009 at 8:50

    מרגש מאוד, מזל טוב,
    שאלה, אני גרה באוסטרליה ופה לצערי אין גבינת 9% או דומה,
    אבל יש את שאר הגבינות , כמו, פלדפיה, גבינה כחושה לבן,,,,
    האם אפשר להשתמש בגבינת שמנת לייט?
    מאוד רוצה לאפות את העוגה, נראה כל כך יאמי,
    תודה מראש, שרה.

  • carambola

    26 בנובמבר 2009 at 9:13

    מאד מרגש.
    כל ההתנהלות מקסימה בעיניי והבחירות שאת עושה נהדרות.
    הרבה מזל טוב בהמשך הדרך ואני צופה מהצד ומחייכת – כל הדרך איתך.

  • יובל

    26 בנובמבר 2009 at 9:39

    איזה כיף שחזרת!!!

    שיהיה לך בשעה טובה (אני חייב לציין שאני לא מאמין לא באמונות טפלות ולא בשום דבר דומה, אבל ברגע שהתחילו לפרוץ הילדים, הפכתי להיות הכי חרדי שאפשר בכל הנוגע להריונות וכד' – מעולם לא השתמשתי ב- "ברוך השם", "בעזרת השם" וכיו"ב, ובטח שכשמישהי בהריון הייתי אומר "מזל טוב" – עד שזה הגיע לבטן של זוגתי שתחיה – ואבוי למי שהיה אומר "מזל טוב" ולא "בשעה טובה…". מאז, זה נדבק לי גם לילדים ועוברים של אחרים).

    אז באמת שהיה בשעה טובה, ואני מצטרך לברכות של "שיהיה הריון משעמם" (אהבתי את הברכה הזו).

    העוגה נראית מדהימה, האמת שראיתי מתכון דומה (אני לא בטוח שזה היה של אלון מנזרין) ולמרות שאני הונגרי ולא רומני, גם אני לא ממש מוכן לשלם את המחיר המטורף הזה. חשבתי להחליף את הפירות במלית פירות יער (כזו שמשתמשים בה לציפוי של עוגות גבינה קרות, מגיע במעין פחיות, לדעתי מארה"ב) – נראה לי שהמרקם יהיה מעניין – מה אתאומרת?

    ולהבדיל אלפי הבדלות (את רואה, שוב אני מתחרד) – משתתף בצערך על מות השאור, אני יודע מה זה לאבד שאור טוב… אני כבר לא מכין לחם כמה חודשים טובים בגלל שחוויתי אובדן בצנצנת…

    יובל

    נ.ב. לא, אני לא יודע לכתוב תגובות קצרות של שתי שורות, דפקט גנטי 🙂

  • pninit

    26 בנובמבר 2009 at 9:43

    המון המון מזל טוב לך יקירה- אין ספק שמחוייבות לא מניבה תמיד את הדברים הכי טובים – אך ברגע שהנך עושה מה שבכיף שלך זה הכי הכי!!!

    כמה כבר אפשר לחדש בעוגות גבינה!!! אבל המתכון הזה ממש מרענן ובהחלט חדש

    שיהיה לך סוף שבוע נהדר!!!!!!!!

  • דנהל'ה אופה קטנה

    26 בנובמבר 2009 at 10:25

    מירי המקסימה,
    קודם כל הרבה מזל טוב 🙂 מקווה שהמשך ההריון יעבור קל ויהיה משעמם מאד.
    דבר שני – איזה כיף שחזרת!!!!! זה היה ממש עצוב לראות את הבלוג האהוב עלי מיותם.
    בכל מיקרה נשארתי נאמנה ולא הפקרתי את המתכונים המעולים שלך. הם אף פעם לא מאכזבים.
    אז תרגישי טוב ותמשיכי לעדכן אותנו לעיתים קרובות יותר
    והרבהההההההההההה מזל טוב!!!
    דנהל'ה אופה קטנה

  • שירלי נמש

    26 בנובמבר 2009 at 10:51

    הפרפקציוניזם שלך ניכר בכל מה שאת עושה, ואני לגמרי מבינה ומסכימה איתך שאם עושים משהו אז עד הסוף.
    שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב ומאחלת לך שההמשך יהיה קל, משעמם ואפילו נעים 🙂
    העוגה נראית נפלאה, לגמרי מנחמת וטובה בימים קרירים אלו.
    גב – זמן חופשת הלידה הוא זמן מעולה לטפח שאור מחודש. אני כותבת את זה מניסיון.
    כיף ג ד ו ל שחזרת, חיסרונך הורגש!
    חיבוק ונשיקה 🙂

  • Ada Gaber

    26 בנובמבר 2009 at 11:14

    Congratulations on the coming baby! Lots of luck.
    Can I use fresh cherries? I am living in SA.

  • ענת

    26 בנובמבר 2009 at 11:52

    איזה כיף… חסרת מאוד!!!
    בשעה טובה ושיעבור בקלות.
    העוגה, כמובן, כבר מתוכננת למחר… 🙂
    תודה וברוכה השבה

  • איריס

    26 בנובמבר 2009 at 12:58

    הי בשעה טובה כמו שאומר יובל.. 🙂 אני יכולה לומר גם מזל טוב והרבה אושר ובריאות ואיו אין בעולם דבר יותר נפלא מתבשיל כזה שמתבשל אצלך בבטן..
    התוודעתי אליך מעט לפני שנעלמת .. (אז חסרונך היה קשה שבעתיים ..עד שמצאתי את אחד הבלוגים היפים שיש..) וכשקראתי את הפוסט הזה חשתי התרגשות עצומה… כאילו מדובר בהכרות בת שנים…
    בכל אופן ברוך שובך.

  • דפנה

    26 בנובמבר 2009 at 13:32

    איזה יופי!! המון המון מזל טוב לכם, ואני שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב – חסרת לי מאוד, הפוסטים שלך הם דרך מצויינת להתחיל את היום 🙂
    רק בריאות!

  • מטבחים

    26 בנובמבר 2009 at 13:45

    אואו, איזה תמונות יפות! נותן חשק לאפות…..כל הכבוד!!!

  • beagle

    26 בנובמבר 2009 at 14:40

    מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב!
    איזה יופי!

    אני שמחה לשמוע, זו סיבה נהדרת להעדרות.
    והעוגה, כרגיל, נראית מצוין!

  • א אוהל

    26 בנובמבר 2009 at 20:29

    בשעה טובה ומוצלחת! שההריון יסתיים במועדו, לידה קלה, ידיים מלאות ובריאות לכולם!

    פוסט המיני-קאמבק המושקע שלך שיכנע אותי להכין את העוגה בשבוע הבא לחגיגת יומולדת משפחתית.

  • idan

    26 בנובמבר 2009 at 21:04

    ברוכה השבה אלינו-היית חסרה חברה יקרה.

    העוגה כמו שניראה במתכון ממש טובה ינושה בקרוב עם שנויים קלים.

  • אייל

    26 בנובמבר 2009 at 22:09

    מזל טוב! ואיזה כיף שחזרת! חיכינו הרבה…
    נראה מתכון מעולה, כבר ברשימת המתנה!
    מחכים לעוד, הבלוג נהדר, אני ממליץ לכל חובבי האפייה והצילום במטבח 🙂

  • שני

    26 בנובמבר 2009 at 23:21

    אואבת

  • דינה

    27 בנובמבר 2009 at 14:24

    בשעה טובה, גם אני מאלו שהייתה להם הרגשה שאת מבשלת הפתעה נפלאה 🙂

    גם אני אוהבת מאוד את השילוב של החמיצות של הפרי האדום ועוגת הגבינה – ינוסה בהקדם!

  • חניתה

    27 בנובמבר 2009 at 19:08

    סוף סוף חזרת לעדכן! איזה כיף! מזל טוב, הצלחה ובריאות בדרכך (כם) החדשה (-;

  • מירי

    28 בנובמבר 2009 at 19:59

    היי ניר – תודה רבה על הברכות ועוד יותר על ההמלצה על הספר! אני בהחלט אקח אותו לסיבוב.

    פונצ', מאיה, עמליה, יערה, נטלי, אשרת, karambola, פנינית, דנהל'ה, שירלי נמש, ענת, איריס, דפנה, מטבחים, ביגל, א אוהל, עידן, אייל, דינה וחניתה – יקרים שלי, התגובות שלכם ריגשו אותי עד מאוד. תודה רבה על שהקדשתם את הזמן לכתוב לי את המלים האלה!

    שרה – אני לא רואה בעיה להשתמש בפילדלפיה לייט, זה יניב עוגה עשירה יותר וזה תמיד מבורך 🙂 (אם כי הקלוריות כנראה פחות מבורכות).

    יובל – אני אוהבת תגובות ארוכות, תודה רבה! אהבתי את הביטוי "אובדן בצנצנת" 🙂

    עדה – דובדבנים טריים יילכו פה נהדר! הלוואי שהיו לנו כאן יותר מהם..

    שנינה שלי – גם אני אואבת, מאוד!

  • סיו

    29 בנובמבר 2009 at 9:27

    נראה מאוד מאוד טעים.
    מתה להתעטש עליכם שוב 🙂

  • חניתה עצמוני

    29 בנובמבר 2009 at 11:13

    נראה מעניין , אני אנסה לעשות עם גבינה יבשה, טיב טעם או של רוסים ושמנת חמוצה ממעדניה רוסית . התותים בשוק פתח תקוה לא יקרים . אני מצרפת אותם לשמנת רוסית , אין מילים , החיים יפים.

    טפו טפו טפו שיעבור לך בקלות …

  • דרורית

    30 בנובמבר 2009 at 14:02

    ממש התגעגעתי, אז ברוך שובך
    ציפור קטנה ומקורבת, לחשה לי הסיבות להעדרך
    אז טוב ששוב חזרו לך הכוחות
    אבל הקפידי עכשיו על שינה בלילות.
    כי מתוך ניסיון
    אחרי שמסתיים ההריון
    תתחיל העבודה הקשה, זה מובטח!
    אז אל תבני על שנת לילה ושעות במטבח!
    והלילות? בהתחלה יהיו לבנים
    ולא יהיה לך הרבה זמן לנסות מתכונים.
    אז שיהיה בהצלחה שיהיה במזל, שיעבור בקלות
    ואני אחקה לפוסטים שלך בנאמנות

  • Laly

    1 בדצמבר 2009 at 12:58

    איפה אני הייתי ביום שהבאת את זה?!

    בכל מקרה, טוב שחזרת ואני דורשת שחזור 🙂

  • fairy_mi

    1 בדצמבר 2009 at 22:42

    ברוכה השבה יקירה!
    בתור פרפקציוניסטית מתוסבכת מבינה מאוד לליבך,
    זה בהחלט לא פשוט לתחזק בלוג באופן שוטף
    ומבאס מאוד להרגיש שחוסר הזמן משפיע על הרמה…
    והאמת שהיתה לי הרגשה שאת בהיריון, לא יודעת למה
    אז הרבה מזל טוב! זה מאוד מרגש 🙂
    שיהיה לך היריון קל ככל הניתן!
    ומקווה שבכל זאת יהיה לך כח להמשיך ולרגש אותנו מדי פעם בפוסט מהמם אחר.
    באשר למתכון – מה יש לומר משגע כרגיל!
    אהבתי מאוד את שילוב הטעמים והמרקמים-
    זאת נראית עוגה משגעת ביותר!
    ומאוד לטעמי, גזרתי ושמרתי.
    שבוע נפלא 🙂

  • גילי יובל

    2 בדצמבר 2009 at 20:45

    כמה שנהניתי לקרוא!

    – המחליפה שלך בעכבר העיר…

  • חני הראל

    3 בדצמבר 2009 at 19:43

    כתבתי את הטור בעכבר במשך חודשים ספורים לאחר שמירי חדלה .התנדבות אכן, לא הייתי מציינת את זה .. גם אם זה היה ההיפך . הטור הספציפי שם מיועד לכותבים בשנות ה-20 ובפורמט ספציפי.

  • idan

    4 בדצמבר 2009 at 7:16

    עם את רומה מחמצת את מוזמנת לקבל חצי משלי-ועם אין לך זמן אז אין בעיה גם להביא לך תוצר מוגמר(לחם שאור רק תצתרכי לומר לי אילו תוספות עדיפות לטעמכם)

  • יעל

    4 בדצמבר 2009 at 20:09

    נראה נהדר, היה שווה לחכות.

    ומזל טוב!

  • סהר

    6 בדצמבר 2009 at 13:50

    ברוך שובך לעולם האפייה הקסום. כיף לקרוא אותך שוב. ומזל טוב. שוב 🙂

  • רונה

    13 בדצמבר 2009 at 17:01

    המתכון נוסה בשבת האחרונה והיה די מאכזב. טעם הגבינה לא הורגש והעוגה יצאה די יבשה ומשעממת. חבל על ההשקעה.

  • די

    14 בדצמבר 2009 at 17:43

    דיייייי! את בהריון !! אני לא מאמינה (((((((-: איך לא סיפרת ?!
    שיהיה בשעה טובה (((((-;

  • שגיא

    15 בדצמבר 2009 at 13:12

    רק הערה קטנה:
    זה נכון שעודה היא קינוח ולא אמורה להיות "אוכל בריא" או סלט.
    אבל בכל זאת, יש בעוגה הזו "רמאות" קטנה שאופיינית לבעלי בתי קפה (וסליחה למזרין מראש), כדי שהסועדים לא יבהלו מעודף שומן:
    9% גבינה במסננת אחרי חצי שעה – הופכת לגבינה שהיא יותר קרובה ל – 30%. (המים יוצאים, השומן מתרכז). אפשר בפשטות להשתמש ביותר גבינה של 30% בלי סינון.. אבל אז המתכון אכן יראה מפחיד יותר
    🙂

    נסו לראות כמה משקל נשאר מ – 180 גרם גבינה 9% אחרי חצי שעה סינון. תוכלו בלקות (יחסית), לחשב את אחוזי השומן במה שנשאר, ולהוסיף גבינת 30% או 15% בהתאם..(בלי רמאות הסינון)

    תהנו.

  • יעל

    16 בדצמבר 2009 at 13:55

    מזל טוב!
    טוב לקרוא אותך שוב, ולהזיל ריר על התמונות המשגעות שלך!
    מבינה לליבך בעניין מחלת הפרפקציוניזם, שגם אני חולה בה…

    העוגה תנוסה ככל הנראה בסוף עונת התותים, כי מה לעשות ועוגת גבינה עם תותים היא חולשה אצלי, ולא הייתי מסכימה להחליף את התותים בפרי אחר 😛

  • מירי

    16 בדצמבר 2009 at 23:09

    סיו, חניתה, פיירי, גילי, עידן, יעל, סהר, די ויעל – תודה רבה!

    דרורית יקרה, תודה רבה על הברכות החמות, את מקסימה!

    ללי – היית בעבודה באותו יום, משוגעת קטנה שלי 🙂 את לא אוהבת עוגות גבינה ולכן סירבת בנימוס 🙂

    חני – כמו שכתבתי לך במיילים שלא ענית עליהם (עדיין?), לא בדיוק הבנתי מה הנקודה שניסית להעביר..

    רונה – הצטערתי לשמוע שלא אהבת את העוגה.

    שגיא – הפעם זו לא אשמת הקונדיטוריה 🙂 אני רגילה לסנן גבינה לבנה מנוזלים תמיד, ולכן גם רשמתי זאת במתכון הזה. אני מודעת לזה שזה מעלה את כמות השומן במתכון, אבל מצד שני אם לא עושים זאת, הרבה פעמים הבלילה יוצאת נוזלית מדי – ועם זה אני הרבה פחות חיה בשלום מאשר עם עוד כמה אחוזי שומן. אבל זו, כמובן, רק אני 🙂

  • Nurit – 1 family. friendly. Food.

    25 בדצמבר 2009 at 19:06

    שמחתי לשמוע את החדשות הטובות. מזל טוב! מאחלת לך שתרגישי טוב.
    בענין הבלוג – אני מסכימה, זה דורש הרבה השקעה, אבל זה כיף. בפרט כשאת מקבלת תגובות מהקוראים (שלי די שתקנים).
    העוגה נראית מדהים. אני אוהבת שזו עוגת גבינה + הקראמבל! ניסיתי לפני כשנה עוגה דומה מספר הגבינות של על השולחן, לדעתי היו אי דיוקים במתכון והענין הסתיים ב"אסון". אני אנסה את שלך.
    דרך אגב, הכנתי לפני שבוע את הסופגניות שלך והשנה הן יצאו מהממות! חשבתי עליך.

  • איימי

    26 בדצמבר 2009 at 10:51

    מזל טוב!! שיעבור בקלות…

    העוגה מתקררת במקרר. אספר אם אהבנו… תודה על הפוסט ושבת שלום.

  • איימי

    27 בדצמבר 2009 at 12:22

    אז ככה… השארתי את העוגה לילה במקרר ואפיתי הבוקר…

    הדובדבנים נורא חמוצים לי, וגם לי הם שקעו לתחתית למרות שקימחתי כמומלץ. העוגה קיבלה אצלי את הציון בסדר. מה שכן היא ממש יפה. ביתית ומזמינה… הכנתי אותה בתבנית מתפרקת קוטר 22. פרט לתותים.. יש עוד פירות שהייתם ממליצים לשלב בה? תודה.תודה.

  • אלון

    21 בינואר 2010 at 13:12

    נשמע טעים, נשמע מעולה, השילוב מנצח, האם לי יצא כמו בתמונה המדהימה שלכם יצא?

    נחכה ונראה!

  • צחי

    13 בינואר 2012 at 17:26

    נראה מעולה

התגובה לפוסט

האימייל לא יוצג באתר.

הפוסט הקודם הפוסט הבא